ספוטיפיי פרוץ

שו"תקטגוריה: הלכהספוטיפיי פרוץ
אברימי ריין שאל לפני 2 שנים

שלום וברכה.
רציתי לשאול את הרב האם מותר להשתמש בספוטיפיי פרוץ (ללא פרסומות או תשלום). חבר התקין לי. ואחר כך דודי העיר לי שלדעתו יש בשימוש באפליקציה איסור גזל. כיון שאני ניגש ומפעיל את השרתים שלהם שלא על פי הסכמי השימוש שלהם.
ובעקבות כך התעוררה אצלי שאלה נוספת, האם מותר להשתמש בחוסם פרסומות ליוטיוב? או לכל אתר בעצם?
משום מה, ואני לא יודע להניח את האצבע על הנקודה, נראה לי שלגבי חוסם פרסומות זה פחות חמור (אני משער שיש לגוגל -שהיא עצמה הבעלים על יוטיוב והיא מספקת את הפרסומות שנחסמות באתרים- דרך טכנולוגית להתגבר על חוסם הפרסומות שאגב הוא מחנות התוספים שגוגל מחזיקה בעצמה. לעומת זאת בספוטיפיי זה ברור לי שהם משקיעים בשביל להתגבר על פירצות ופריצות של האפליקציה)?
תודה רבה רבה!

השאר תגובה

1 Answers
mikyab צוות ענה לפני 2 שנים

לדעתי באמת אסור משום גזל. ראה מאמרי על זכויות יוצרים.
אני חושב שמותר להשתמש בחוסם פרסומות, שכן זו תוכנה שלך ולא שימוש פסול בתוכנה שלהם. כמו שמותר לך לעצום עיניים בפרסומות. זה לא דומה לשאלה הקודמת שהיא שימוש בתוכנה עצמה בלי ששילמת עליה. יש הבדל בין אם להשתמש לבין איך להשתמש.

יונה ריינז הגיב לפני שנה 1

אוסיף לכאן שאלה ואשמח אם הרב יענה:
החברה ספוטיפיי – סובלת מהפצת גרסת תוכנה פרוצה, מאז הקמתה.

ב2018 לראשונה נעשה ניסיון לחסום משתמשים פרוצים. אך המצב שבו התוכנה מופצת כפרוצה וניתן להשיגה בכל שאילתה בגוגל ממשיך עד היום.

הדבר תמוה כיוון שחסימת השימוש בתוכנה פרוצה לא אמור להיות מורכב במיוחד.

נוסף על כך בפנייה לחברה – כיצד היא פועלת למניעת הפצת תוכנות פרוצה הושב לי -שכשהחברה מקבלת דיווח על הפצת תוכנה פרוצה היא משתדלת להוריד אותה.

בפועל טענה זו אינה עומדת במבחן המציאות כיוון שחיפוש מהיר בגוגל מוביל לעשרות תוצאות רלוונטיות. יודגש שלחברה אמורים להיות הכלים המלאים לטיפול בבעיה הזו ואין כאן אף עשוק שיש להצילו – וכפי שצויין לעיל בעבר הם אף נקטו פעולות – אך מאז נראה שדבר זה נזנח.

השאלה היא כזו אם החברה לפי המציאות המוצגת כאן (ובהנחה שזו אכן המציאות) אינה פועלת כלל על מנת למנוע את גזילתה בידי אחרים, והיא עומדת מנגד ואינה פועלת כמעט על מנת למנוע זאת, האם יש איסור להשתמש בתוכנה הפרוצה, לכאורה הגזל הוא אותו גזל, אך מצב הדברים נראה מגוחך –

ניתן לדמות זאת למצב בו בדוכן מכירה שמעליו שלט "הספרים בתשלום בלבד", עומד אדם לצד המוכר ומציע את הספרים חינם לקונים –
המוכר עומד מנגד וכשנשאל מדוע הוא אינו עושה דבר למנוע זאת הוא פונה אל האדם ומבקש ממנו ללכת – האדם אינו מגיב. כשמוצע למוכר לדווח על כך למשטרה הוא מסרב. וכך דבר זה חוזר על עצמו מדי יום ביומו. (האם במקרה דנן יש איסור לקחת את הספר מהגזלן?)

(בכדי להשלים את התמונה – אך אין זה תלוי בשאלה – נדמה שיש לחברה אינטרס על אפשרות השימוש הפרוץ כיוון שהנזקים שהוא מסב לה קטן מן הרווחים. החברה כנראה צוברת יותר משתמשים – המעלים את הפופלריות ואת מספר המשתמשים בתוכנה, מאשר שהיא מפסידה לקוחות בתשלום)

mikyab צוות הגיב לפני שנה 1

אם זה נפרץ באופן לא חוקי אין היתר להשתמש בלי רשות. לא קשור לשאלה איזה מאמצים נעשים כדי לחסום. גם ההשערות לגבי האינטרס של החברה אינן רלוונטיות.

יונה ריינז הגיב לפני שנה 1

במחילה לא הבנתי את תשובת הרב,
אם ההשערות על האינטרסים של החברה נכונות — אז לכאורה מדובר במצב של ניחא ליה – ואז לכאורה הדבר מותר

או אם נחזור לדוגמת הדוכן ספרים – במצב שאין בעל הבית מקפיד על כך – כי מעשיו מוכיחים שהוא אינו מקפיד על כך – לכאורה אין מדובר בגזל (עפ תוס בקידושין מ:)
כפי שכותב המחנה אפרים:
"לענין האוכל בשוק פסול לעדות, שפי' משם ר"ח דאיירי בחוטף משל אחרים ואוכל, והקשו התוס, 'אם כן תיפוק ליה משום גזלן, ותירצו דאיירי במידי שאין בעה"ב מקפיד עליו. מבואר שכל דבר שאין דרכו להקפיד עליו, לא מיקרי גזל."

mikyab צוות הגיב לפני שנה 1

אתה לא יכול לקבוע מה דעת החברה. היא אמרה מה דעתה, וכל השאר הוא דברים שבלב. בה במידה אני יכול לגזול ממך משהו בטענה אתה אוהב אותי ולכן אתה ודאי רוצה שאני אהנה ממנו.
אומדנות מה דעתו של אדם או חברה לא יכולות להחליף את מה שהם אומרים במפורש.

השאר תגובה

Back to top button