עוד בעניין צמצום

שלום שלום,
ראיתי שכבר דשת בזה הרבה, אז אני מקוה שאני לא מלאה.
יש כאן משהו שאני בכלל לא מבין בעניין צמצום.
אם אני מבין נכון, כל הסוגיה מתחילה מהבעיה איך יש מקום לעולם, והרי הכל מלא באלוקות.
להבנתי, הבעיה לא מתחילה, זה שהכל מלא אלוקות זה מפני ש-כלשון המו"נ "אין יחס בינו לבין מקום". ואסביר את הבנתי במשל:
יש כאן 3 שורות, 2 כיסאות בכל שורה. אז יש כאן 6 כסאות. ויש כאן גם את הכלל 2X3=6. לא שייך לבוא ולשאול: איך יש מקום לכיסאות, אם נמצא כאן גם 2X3=6. להבנתי, אלוקים "דומה" "כביכול" "בעיקרון" לכללי המתמטיקה (כמובן שבשונה, יש לו גם רצון וכו'), והוא לא "תופס" שום מקום שבו לא תוכל להיות גשמיות.
כל התפיסה שאיפה שיש אלוקים לא יכול להיות דבר אחר, מרגישה לי בכיוון שקרוב להגשמה מסוימת.
האם פיספסתי פה משהו?
תודה רבה מראש