עוד על בחירה והשגחה

שו”תקטגוריה: אמונהעוד על בחירה והשגחה
ב' שאל לפני 6 שנים

שלום לרב, ותודה על התשובות החדות.
 
א. אני חושב שהרמב”ם מלמד אותנו ש-“הכל במקרה” גרוע ממש כמו “הכל קבוע”. ולכן אנחנו מאמינים בבחירה והשגחה (לפחות פעם, לפחות קצת). 
למרות זאת, בעיני הרבה יותר קל לומר שהקב”ה (או כל כח רוחני) משפיע על מערכת אקראית כך שתוכרע לכיוון כלשהו, מאשר לפעול נגד מערכת דטרמניסטית. אבל כשחשבתי על זה, לא מצאתי סיבה הגיונית לתחושה הזאת.
מה הרב חושב? יש בזה משהו או שזו סתם חוסר העמקה לוגית?
 
ב. זו שאלה מדעית טהורה: בזכות תשובה באתר אני חושב שהבנתי יותר טוב מה הרב מתכוון – “צימוד בין מערכות קוונטיות למערכות קלאסיות קיים רק במבנים מלאכותיים או על נוזלים ועל מוליכים בטמפרטורות מאד נמוכות, ולא בטבע”.
שאלתי, הרב מתכוון שזה לא קורה בטבע בכלל, או שזה נדיר מאוד? אם זה רק נדיר – האם הכוונה שזה כ”כ נדיר עד שזה לא משפיע אפילו על מערכות כמו מזג האוויר, שאמורות להיות מושפעות משינויים קטנים מאוד?
אני מתנצל אם השאלה לא לעניין, פשוט עדיין לא הגענו לחומר של קוונטים באוניברסיטה..
 
(אני מקווה שלרב לא אכפת לענות, למרות שהוא חושב שהקב”ה מקפיד מאוד לא להתערב בתוצאות אקראיות).

השאר תגובה

1 Answers
mikyab צוות ענה לפני 6 שנים

שלום רב.
כשאני שומע “אנחנו מאמינים” החום שלי בד”כ עולה (מטפורית כמובן). ראוי שכל אחד ידבר בשם עצמו. הרמב”ם יכול לומר מה שנראה לו, וכך גם אני. ייתכן שמה שאני חושב נראה לו בעייתי, אבל זוהי לכל היותר נזיפה, ולא טיעון שמשכנע אותי לשנות את תפיסת עולמי.
חוסר העמקה. כמובן בהקשר אקראי הוא יכול לעשות זאת בלי שנבחין ביתר קלות מאשר בהקשר דטרמיניסטי. אבל עצם המעורבות שלו אינה שונה בשני ההקשרים. ההבדל הוא רק בשאלה עד כמה נוכל להבחין בה.
זה יכול לקרות באופן מאד מאד נדיר ואקראי, כמו שכדורסל יכול לחדור דרך קיר (בלי לשבור אותו). תורת הקוונטים מאפשרת גם את זה (זהו אפקט המינהור, tunneling). זה מה שנקרא במדע כיום “בלתי אפשרי”. במובן הזה בלתי אפשרי לנהל כך את מזג האוויר. בכל אופן, זוהי אקראיות ולא מעורבות אלוקית.
 

ב' הגיב לפני 6 שנים

תודה, וסליחה על הביטוי 🙂

ב' הגיב לפני 6 שנים

אני בכל זאת רוצה לשאול:
אז לפי הרב, הפרשנות הרגילה של נס אלישע והדובים (שהקב”ה הוציא דובים מהיער כדי לטרוף את הילדים) שקולה לפרשנות שלא היו “לא דובים ולא יער” ולפתע הכל נוצר?

מיכי צוות הגיב לפני 6 שנים

לא הבנתי את השאלה. אתה מתכוין לשאול האם הקב”ה הוציא את הדובים או שהם יצאו לבד?
בימי התנ””ך היתה הנהגה אחרת. אז היתה נבואה ונסים, ולכן בהחלט אפשרי שאז הקב”ה היה מעורב במציאות.

ב' הגיב לפני 6 שנים

אני שואל בנוגע לזמן התנ”ך, האם יש עניין “להקטין” את הניסים. התכוונתי לגמרא בסוטה מ”ז, “רב ושמואל: חד אמר נס וחד אמר נס בתוך נס. מאן דאמר נס – יער הוה דובים לא הוו, מ”ד נס בתוך נס –
לא יער הוה ולא דובים הוו”.
הרב הסביר שבעצם גם לגרום לדובים (שקיימים) לצאת מהיער (שקיים) זה נס נגד חוקי הטבע (נניח, נוצרו כמה שדות כח במח של הדובים כדי שיצאו). אז לכאורה אין הבדל בין נס כזה לנס שיוצר דובים ויערות.
(לכאורה, כל ההבדל הוא שבתרחיש הראשון אנחנו פחות מבחינים בנס).

האנלוגיה איפשהו מוטעית, אבל לא ברור לי איפה…

ב' הגיב לפני 6 שנים

ושאלה אחרונה באמת:

“אין צועקים ולא מתריעין בו (=בשבת) על שום צרה, חוץ מצרת המזונות שצועקים עליה בפה בשבת ולא בשופר. וכן עיר שהקיפוה אנסין או נהר וספינה המטורפת בים ואפילו על יחיד הנרדף מפני אנסין או לסטים או רוח רעה זועקין ומתחננין בתפלות בשבת.” (או”ח סימן רפח סעיף ט)

היום כשהקב”ה לא מתערב אז ההלכה הזאת בטלה, נכון? או שההיתר לזעוק לא קשור לפיקוח נפש?

מיכי צוות הגיב לפני 6 שנים

כפי שכתבתי, בזמן הנביאים היתה מעורבות של הקב”ה בעולם ואיני רואה סיבה למעט אותה. ובכלל, אין עניין למעט או לרבות. השאלה היא מה האמת. השאלה בוויכוח שם היא האם היה נס גלוי יותר או פחות, וזו שאלה פרשנית. אני לא בטוח שיש כאן אג’נדה אפריורית לרבות או למעט מעורבות נראית. הויכוח הוא מה היה שם.

גם לשיטתי תיתכן מעורבות של הקב”ה במקרים חריגים (איך אפשר לקבוע שאין מעורבות כלל?! מה שטענתי הוא רק על ההתנהלות השוטפת של העולם). לכן לא ברור לי שאין להתפלל על כך. מה שכן לדעתי יש לעשות זאת רק במקרים חריגים באמת (כשאין פתרון טבעי וכשהמצוקה קשה).

השאר תגובה

Back to top button