עכשיו כבר 3 שאלות‎

ע שאלות יפות,

1] מהי דעתך על סיפור בריאת העולם- אין לי כל בעיה עם המונח יום, אלא איך מתיישב המיתוס הזה עם המדע בהקשר לסדר הבריאה – שהצומח נברא לפני השמש?
1. זה כל הגדולה אחי פה מדובר בבריאה מבין? ולכן לא חשוב מה זקוק למה, אבל בטבע חייב שלא יהא חסר כלום. ופה אתה שואל איך "עמדו" הצמחים בלי השמש? ללמדך שהצמחים לא ממש קשורים בשמש אלא בבורא. אבל מצד שני היה אחי בכל יום אור בדיוק כמו שהיה ביום הראשון עד הרביעי טרם בריאת המאורות כי כתוב ויהי ערב ויהי בוקר. זאת אומרת שכדי שיהא בוקר צריך שיהא אור. איזה אור היה אם לא היה שמש? ויאמר אלהים יהי אור! גם בלי השמש. כך גם הצמחים "עמדו" מבלי שמש אבל עמדו "מהאור" ההוא!

2] נדמה לי שכבר היצגתי את עמדתי בנושא, אבל אנא- מהי דעתך בנושא המצוות שבהן צווינו לאהוב. האם אפשר לאכוף רגש, או שלהבנתך משמעות האהבה בהקשר של ציווי כלל איננה קשורה בהורמון האוקסיטוצין.
2. אהבה היא דאגה לזולת. לא להעלים עין מצרות אחרים. להיות איכפתי מהאנושות. לא להתאכזר אפילו לבע"ח. ויש אהבה רוחנית כמו ואהבת את ה' אלהיך- מה הכוונה? לתת לו את רצונו. מה רצונו? שנאהב ואהבת לרעך כמוך. איכפתיות.
אם לא נאהב – נשנא, אם נשנא – פשוט נמות. פרו ורבו ומילאו את הארץ… בזרע אוהבים.

3] ועוד בעניין המצווה לאהוב- “ואהבת את הגר, כי גרים הייתם בארץ מצריים.” חיפשתי פרשנויות לעניין זה, וכל מה שמצאתי היה בהקשר לגרי צדק. מה יש לך לתרום לברור סוגיה זו?

3. זו בכלל מצוות ואהבת לרעך כמוך! למה נכתב כי גרים הייתם בארץ מצריים? כי כולם בניי אני דואג לכולם וכך גם אתם צריכים לעשות. כמו שדאגתי לכם שהייתם גרים משועבדים במצריים. ויגר שם במתי מעט ויהי שם לגוי גדול עצום ורב. ה' בעצם אומר לנו, תדאגו לחלשים… ואהבה זו דאגה ועזרה ואיכפתיות מהאחר. האהבה היא התרופה הכי טובה כי האהבה משלמת ומשתלמת – האהבה מביאה שלום! האהבה היא הרוצחת של השינאה. אז גם מי ששונא וגם מי שיש לו דם של רוצח שישתמש בכלי הזה שנקרא אהבה וירצח את השינאה שבליבו. וירצח את היצר הרע שלו כל פעם… איך? להיות אדם טוב עוזר ואיכפתי שאוהב ולא שונא! זה בריא לנפש!