על רוח המשפט
לאחר קריאת ספרך המרתק רוח המשפט (חוויה אינטלקטואלית ותורנית מרנינה במיוחד) יש לי שתי שאלות אחת עקרונית ואחת שולית:
- קצת אחדו"צ- אבל מה היחס בעיניך בין המסגור הפילוסופי שאתה עושה לדברי הרמב"ם (והרמב"ן) לבין כוונתו עצמו בשורשים? האם גם פרשנות זאת היא מעין ראייה שקופה אידאתית חושפת או משהו שיותר דומה להסתעפות?
- כתבת ששיא הנון פוזיטיביזם של הרמב"ם מגיעה בביטול המחיצות בין הלוגיקה והאונטולוגיה- כלשונך "לא רק שאנחנו יכולים לצפות בעיני השכל על העובדות, לראות את העובדה הכללית דרך העובדה הפרטית. אנו יכולים גם ’לראות‘ סוגי קשרים עמומים יותר בין העובדות, קשרים מסוגים שהפוזיטיביזם כלל אינו מכיר בקיומם (שכן לשיטתו מה שלא רואים לא קיים). ההבדלים בין אנלוגיה, אינדוקציה ודדוקציה, לפי הרמב“ם, אינם מצויים רק במישור הלוגי, כלומר בחשיבה שלנו. הבדלים אלו מצויים במציאות
הנצפית עצמה (ההלכה, במקרה שלנו)" והוספת כי יש לתפיסה זו השלכות בתחום הפילוסופיה של המדע. האם הרב יכול לבאר למה הוא מתכוון בהשלכות אלו? כיצד ראיית הקשרים הלוגיים הלא בינאריים כדבר בעל ממשות הניתן לצפייה יכולה להשפיע על תיאוריות מדעיות?
1. כתבתי כמה פעמים שלעתים אדם רואה בדברי רבו או בספר כלשהו רעיון שהמחבר עצמו לא חשב עליו. זה לא אומר בהכרח שהוא טועה. לעתים המחבר עצמו לא מבין עד הסוף מה מונח בדבריו, למשל מפני שהוא לא מספיק מיומן בחשיבה פילוסופית או מפני שהבנתי שלי היא רק ניסוח מודרני של הרעיון העתיק. זו משמעות המדרש של משה בביהמ"ד של ר"ע. וכך גם כתב הראי"ה קוק לניני הסוכטשובר על סבם, שר"א לא אמר דבר שלא שמע מפני רבו, אבל כתוב גם שאמר דברים שלא שמעתם אוזן מעולם. הוא שמע אצל רבו דברים שלא שמעתם אוזן אחרת, כולל אוזנו של רבו. זו לא מיסטיקה אלא חוויה פשוטה של כל תלמיד שלמד אצל רב. חפש כאן את דבריי על המחלוקת בין השרידי אש לרבי יהושע הוטנר לגבי הגר"ח ברמב"ם.
2. ההשלכות הן על הפילוסופיה של המדע ולא על התיאוריות המדעיות עצמן. הפילוסופיה של המדע סובבת כמעט כולה סביב בעיית האינדוקציה של דייוויד יום. לדעתי זהו הפתרון היחיד האפשרי לה. הארכתי בזה בקוורטט כולו ובאמת ולא יציב.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer