על ריבוי יקומים וקנקני תה
שוב שלום הרב מיכאל,
רציתי להעיר שתי הערות לגבי טיעון ריבוי היקומים, עליו אתה מדבר בפרק ט' של השיחה על הראיה הפיזיקו-תיאולוגית ב"המצוי הראשון" (עמ' 282 – 284).
א. אתה טוען שהשערת ריבוי היקומים היא המצאה אד הוק, שאיש לא ראה ולא יכול לראות את היקומים האחרים הללו, ושזו ספקולציה חסרת בסיס כיון שאנו לא מכירים שום מכניזם של היווצרות של יקומים. הכל נכון, אבל אותן טענות נכונות גם ביחס להשערת האלוהים (לפחות בראיה הפיזיקו-תיאולוגית). אז כשמשווים את אלוהים לקנקן התה של ראסל, אתה משיב בצדק (בעמ' 225) שלפנינו עולם מורכב, שהיווצרותו הספונטנית אינה סבירה, וזו סיבה טובה להניח את קיומו של גורם כלשהו שיצר אותו. אם כן, למה לא לומר אותו דבר גם לגבי השערת ריבוי היקומים? החוקים ששולטים בעולמנו מיוחדים, שכן הם מאפשרים היווצרות יצורים מורכבים, ולכן אנו נאלצים להניח שנעשו ניסיונות רבים ליצור חוקים, ואנחנו נמצאים ביקום בו זה הצליח. מהבחינה הזו אפשר לומר שהשערת ריבוי היקומים היא המקבילה המטריאליסטית להשערת האלוהים.
ב. בהמשך אתה טוען שגם אם נניח גנרטור יקומים אקראי, תישאל לגביו השאלה מי יצר את החוקים ששולטים בפעולתו, ושוב נגיע לאלוהים. אלא שכאן אין צורך להניח חוקים מיוחדים, כיון שכל מערכת מטא-חוקים שיוצרת מערכות חוקים באופן אקראי, תיצור חוקים מיוחדים לאחר מספיק ניסיונות. היא עצמה לא צריכה להיות מיוחדת לשם כך. לכן כאן אפשר להניח שמכניזם יצירת היקומים הוא סיבת עצמו, בלי לייחס לו תבוניות (או אפילו להתייחס אליו כישות).
אשמח לתגובתך, וחג שמח,
תחליט מה סביר יותר בעיניך. יקומים רבים שאמורים להיראות ואף אחד לא נראה, או אלוקים שבין כה וכה אף אחד לא יכול לראות ואין פלא שלא ראו. וזה מצטרף למסורת ולטיעונים הנוספים שעולים שם (הסברתי שהטיעונים מצטרפים, ולא נכון לדון בהם לחוד).
היקומים הנוספים גם הם לא אמורים להיראות, שהרי בהגדרה הם נפרדים מהיקום שלנו במידה כזו שהחוקים הפיזיקליים שם שונים. אבל אני מסכים שהטיעון לטובת אלוהים גם הוא רציונלי.
מה דעתך על הערה ב', שלא חייבים להגיע ליש תבוני בהשערה הזו?
בלי יש תבוני אין כאן הסבר. יש לא תבוני לא מהווה הסבר למורכבות.
ההסבר למורכבות הוא שהחוקים ביקום שלנו באמת מיוחדים (נניח לצורך העניין שזה המצב). אבל לשאלה איך נוצרו החוקים המיוחדים – אם יש אינספור יקומים, גם אם הם נוצרו באופן שרירותי ואקראי, לא היית מצפה שבחלק מהם ישררו חוקים מיוחדים מספיק כדי ליצור מורכבות?
אם הייתי זורק קוביה מספיק פעמים, הרי היו יוצאים רצפים מיוחדים גם בלי להניח הטיה של הקוביה.
אם יש כאלה אז כן. אבל יוצר לא תבוני אינו הסבר.
מעבר לזה, מי יצר את אינספור היקומים? יש גנרטור יקומים קוסמי?
כל זה נדון בספר.
מה שלא נדון בספר הוא האפשרות שגנרטור היקומים הזה, אם בכלל הוא נדרש, איננו תבוני, ושזו אפשרות סבירה כיון שמגנרטור אקראי לא נדרשת תבונה. כמו במקרה של הטלת קוביה אינספור פעמים – אני מניח שתסכים שאם בתוך רצף של מיליון הטלות מצאנו מאה שישיות רצופות, זה לא מעיד על כוונה או תבונה בהטלת הקוביה. אותו דבר ביצירת היקומים – אם מנגנון עיוור יוצר עוד ועוד יקומים, זה מהווה הסבר לא תבוני לכך שאחד מהיקומים הללו יצא מיוחד.
גנרטור שמייצר אינספור יקומים שונים צריך להיות סופר תבוני. בפרט שזה מצטרף לטיעונים האחרים.
נדמה לי שמיצינו.
הרב, אני מעריך מאד את ההתייחסות שלך לפניותי. זה מאד לא מובן מאליו בעיני, וזה משמעותי עבורי כיון שעד כמה שאני מכיר, אתה אחד המאמינים היחידים בארץ שרוצים, מוכנים ומסוגלים להתמודד בצורה רצינית ומעמיקה עם טענות אתאיסטיות.
לאור זאת, אשמח אם בהזדמנות תמצא זמן לענות גם לשאלה שהעליתי לעיל, ועד כה לא ענית עליה בעצם: למה תהליך אקראי (גנרטור יקומים במקרה שלנו) צריך להיות תבוני.
כבודם של הטיעונים האחרים בזכות אלוהים במקומם מונח, אבל הם לא קשורים לטיעון ריבוי היקומים. ודוק: אני לא מנסה לטעון שהטיעון הפיזיקו-תיאולוגי איננו טוב, כי אם שהשערת ריבוי היקומים שקולה לו מבחינה רציונלית, ושבמקום בו הלל בספר נכנע, לי נשארה שאלה פתוחה שהספר אינו עונה עליה.
שוב תודה רבה וחג שמח.
אנסה לסכם בקצרה את טענותיי:
כאשר רואים יקום מורכב המסקנה סבירה היא שיש לו יוצר כלשהו. המורכבות גם אומרת שהוא תבוני. זה מה שאנחנו מסיקים מכל מורכבות, שיש לה סיבה כלשהי שיצרה אותה. אנחנו לא מניחים שזהו תוצר של אינסוף אירועים שלא ראינו אך אחד מהם. אם אדם זוכה בלוטו מאה פעמים ברציפות ההנחה היא שיש כאן רמאות. אף אחד לא יאמר שהיו עוד אינספור הגרלות לוטו נעלמות ואנחנו צופים במקרה בזו המיוחדת.
האלטרנטיבה של גנרטור יקומים שיוצר יקומים אקראיים היא פנטזיה בלתי סבירה. ראשית, מפני שאין שום אינדיקציה לקיומו של גנרטור כזה וגם לא של אינספור היקומים הללו. לפחות חלק מהם היו אמורים להיתפס על ידינו. שנית, קיומו של אלוהים היא הנחה פשוטה יותר. פשוט לדבר מורכב קיים יוצר וזה הכל. גנרטור שיוצר יקום מורכב צריך להיות בעצמו מורכב או תבוני. גם אם זה יקום אחד מבין כמה וכמה אחרים.
לכן גם אם יש גנרטור כזה, אתה יכול לקרוא לו אלוהים וזהו. הרבה יותר פשוט וסביר מאשר להיזקק לגולם שיוצר אינספור יקומים.
וזה גם מצטרף לטיעונים האחרים (התגלות, מסורת, מיוחדות של עם ישראל וכו').
זהו. מבחינתי, הנושא מוצה.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer