על שתות

שלום רב.
אני חושב שהיה צריך להעביר קו כלשהו, וחכמים מצאו ששישית זה סביר. נכון שזה דין כמעט תיאורטי. אבל הוא חוצץ בין מצב ללא אונאה לבין מצב שהמקח בטל.
וביתר פירוט: בעצם במקור רצו לקבוע בהלכה שני מצבים בהלכות מקח וממכר: מצב א – המקח בטל והכסף חוזר (כשהטעות גדולה), ומצב ב – המקח קיים (טעות קטנה). כאמור, מסברא החליטו שהקו החוצץ יהיה שישית. כעת עולה השאלה מה יהיה הדין כשהטעות היא בדיוק שישית בין שתי הקטגוריות (על אף שלא סביר שזה יקרה אלא במקרים נדירים)? ומטבע הדברים קבעו שזה יהיה דין פשרה בין שני המצבים המקוריים: שתות קנה ומחזיר אונאה.
לפי הצעתי זה לא דין מהותי. שני הדינים החשובים הם משני צידי הקו. הדין בקו עצמו נקבע רק כדי לקבוע את הקו החוצץ.
——————————————————————————————
שואל:
הבעיה בתשובה זו היא , שנראה מהשקלא וטריה שהגמרא דנה בקו החוצץ ( שתות ) כאפשרות ראלית . 
האם כוונתך שהגמרא דנה ברצינות  במקרה הקיצון והלא סביר רק מתוך סקרנות/עניין ? יתכן אולי. אבל אולי הבחירה בשתות איננה מקרית  אולי הסוחרים בחרו בזמנם בשתות כרווח מטרה ומשם נגזר הדיון של הגמרא דווקא בשתות.
גדי,
——————————————————————————————
הרב:
זו באמת אפשרות ריאלית, אלא שהיא נדירה. יש לא מעט בירורים הלכתיים שמטרתם היא הבנת העניין וההלכה ולא היישום.
ראו כאן את הפוסט של דוד אסף, ואת תגובתי (ועוד תגובות) למטה:
http://onegshabbat.blogspot.co.il/2013/12/blog-post_6404.html