עקר במתעסק והניח בכוונה
קודם כל, אסור להניח כי הנחה ללא עקירה אסורה גם היא אסורה מדרבנן. האם יש כאן מלאכה דאורייתא זו שאלה מעניינת. לכאורה לא, שכן חציה נעשה במתעסק. אבל מצד שני אחרי שאני יודע שעקרתי וכעת אני מניח במודעות ומשלים במזיד את העניין יש מקום לטעון שעשיתי הוצאה/הכנסה במזיד (הכל הולך אחר החיתום, המעשה נדון על שם סופו). בקיצור, בפשטות לא, אבל יש מקום להתלבט. כך יש לדון גם במלאכות כמו אריגת שני בתי נירין או כתיבת שתי אותיות, כשאת ההתחלה עושה במתעסק ואת הסיום במזיד. זה אולי קשור לסוגיית גרירה, ואכ"מ.
יהודי פשוט בא לפני רב העיירה ושאל רבי כף חולבת תחבתי בקדירה בשרית אהה מה אעשה. תלמים נחרשו במצחו של הרב חפן זקנו נענע ראשו נענה ואמר: בני, אילו היית שואלני על כף חולבת שנתחבה בקדירה חלבית בוודאי היה מותר. ואילו הקדירה בשרית ולא נתחבה בה הכף אף זה בוודאי מותר. עתה שהכף חלבית והקדירה בשרית ונתחבה הכף, נו, זה צריך עיון בפוסקים.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer