ציצית/טלית

אבל, כיוון שכמעט אין היום בגד ארבע כנפות, יכול להיות שאדם לא יתעטף כלל בטלית ולא ילבש כלל ציצית כל ימי רווקותו, שנים רבות, וגם לא יברך. איזו משמעות אם כן תהיה לפרשיה השלישית בשמע – וראיתם אותו, ושמרתם…
כל הסיפור החשוב הזה, שמזכירים אותו לפחות פעמיים ביום בתפילות הופך להיות ריק מתוכן מעשי ולא רלוונטי לכל כך הרבה אנשים בשנים הקריטיות בחייהם.
(ומי יודע, אולי גם גורם להם במידה זו או אחרת להישמר פחות.. )
מה ההיגיון בזה?

הסיבה שחז"ל תיקנו לקרוא את פרשת ציצית היא בשביל להזכיר את יציאת מצרים, לכן זו עיקרה, מה שכן גם אשכנזים בין נשואים בין רווקים לובשים טלית עם ציצית בזמן קריאת שמע (בחול ובשבת)

מצוות ציצית מוטלת על מי שלובש בגד ד כנפות. צי שלא – לא חייב. זה הכל. פרשת ציצית תוקנה זכר ליציאת מצרים. אין קשר לתוכן המעשי.

מיכי, אז מדוע אתה לובש בגד בעל ארבע כנפות ומטיל בו ציצית? הרי אין חיוב מלכתחילה ללבוש בגד כזה.

כדי להרוויח מצווה ומפני שכך נהגו.

בעצם זה נראה כמו הנחיה שהיא בגדר המלצה חמה. אולי זה לא פרקטי לחייב כל הזמן, כי קשה לעמוד בזה, ולכן התורה מחייבת רק במצב ספציפי, כדי שכל שאר המצבים יוכלו להיות מרצון?
אני מניחה שזה לא בגדר "לא מצווה ועושה" כי זו כן מצווה, רק לא חובה?
(ומן הסתם יש סיבה מסוימת לדרך החיוב הספציפי – 4 כנפות, שאני לא יודעת מה היא).
מה שכתבתי נכון?
אם כן, האם יש עוד מצווה שדומה לזה מבחינת הטכניקה שבה היא ניתנת?

"שאר המצבים" – אני מתכוונת ללבישה יזומה של בגד 4 כנפות לצורך קיום המצווה.

ממש לא. זו חובה גמורה, אבל חובה מותנית. יש המון דוגמאות כאלה. למשל, ברכת המזון היא חובה מותנית. אם אכלת כדי שביעה את חייבת לברך. אבל אין חובה לאכול כדי שביעה. וכך גם אכילה בסוכה: אם את אוכלת אכילת קבע עלייך לעשות זאת בסוכה (את כאישה דווקא לא). אבל אין חובה לאכול (למעט בלילה הראשון).

אז שאלה אחרונה בל"נ – האם ידועים טעמים – למה דווקא בבגד 4 כנפות? (ובפרט לאור המטרה – לזכור את המצוות?)

אין לי מושג

תודה

בטור 619 שיעלה בקרוב אתייחס לשאלה זו.