צירי המציאות של האדם המאמין
שלום הרב,
לפי הכתוב בתורה ובתוספת של פירושי הרב לדברים,אדם מאמין מצוי בכמה צירים:
1) ציר המצוות(הציר התורני)- קרי,קיום רצון הבורא בתורת המצוות
2)"ועשית הישר והטוב"-ממנו לומדים(לא רק ממנו) ש-ה' רוצה שנתהלך על פי תורת המוסר
3)"קדושים תהיו"-זוהי אינה מצווה(לפי הטוענים שזו אינה מצווה) אך נשמע מכאן שמצופה מאיתנו להשתדל להתנהג בקדושה גם ביום יום ולא רק בנוגע לדברים הזקוקים לקדושה בציר המצוות(שאלה צדדית,האם מדובר בציפייה שנהיה קדושים לרמה שנוכל להכנס למקדש בכל רגע נתון?)
4)לימוד תורה- שכמו שאמרת(בלימוד ופסיקה) שזה ערך בפני עצמו שייתכן ואף חמור ממצוות לימוד תורה(שיוצאים ידי חובה בק"ש ערב ובוקר).
1) האם,לפי החלוקה שעשיתי כאן,ישנם עוד צירים שפספסתי? כלומר ישנם עוד ערכים היוצאים מהתורה שאינם מוכלים בהכרח ב-4 שמניתי למעלה?
2) האם לציר התורני והמוסרי יש ערך חזק יותר לעומת צירי הקדושה ולימוד התורה ?(אני יודע שבנוגע לתורני והמוסרי ייתכנו סתירות ביניהם שמכריחות הכרעה,אך האם בדילמות בין תורני וקדושה,או מוסרי ולימוד תורה,ייתכן שתמיד נעדיף את התורני והמוסרי?לא עולה לי סיטואציה של סתירה,אך ברמת העיקרון)
לגבי 3, אין קשר למקדש. הקדושה שבה מדובר אינה ההיפך מטומאה אלא לנהוג לפנים משורת הדין ולא להיות נבל ברשות התורה (כדברי הרמב"ן שם).
1. לא עולה לי כרגע עוד משהו.
2. לא הבנתי את השאלה. ייתכנו קונפליקטים בין כל שני צירים. ההכרעה בהם לא לפי עקרונות גורפים.
תודה על המענה.
2) רציתי בעצם לשאול האם לדעתך יש תיעדוף לציר התורני והמוסרי על פני ציר הקדושה ולימוד התורה. לימדתנו שהציר התורני והמוסרי עובדים במקביל ולכן אין פה תיעדוף וצריך לקבל הכרעה על פי שכל ישר. אך שני הצירים האחרים,קדושה ולימוד תורה,על פניו נשמעים לי משניים לציר התורני והמוסרי.
אתה בעצם אומר שכולם מקבילים ולא ניתן לתת כלל הכרעתי בנוגע לציר אחד על משנהו. קיבלתי
3) אכן שמעתי שציינת איפשהו מהי דעת הרמב"ן לגבי "קדושים תהיו". רציתי לשאול האם אפשרי לפרש שהכוונה באמת לקדושה שהיא ההפך מטומאה.כתבת שלא. רציתי לדעת באמת למה הפירוש הזה נשלל?
בגלל שהרמב"ן לא כותב את זה, וגם בפשטות אין עניין להישמר מטומאה (אם כי ברש"י על התורה משמע שכן).
אוקיי,תודה.
זוהי בעצם שאלתי על הנושא(אומנם שאלה צדדית),למה שלא נבין מקדושים תהיו את המשמעות של היזהרות מטומאה.
זוהי אינה מצווה,ויש ממש דרכים להטהר על מנת להמצא בקדושה לכשצריך לקיים מצוות הזקוקות לקדושה.
אומנם כן, הרמב"ן אכן לא מדבר על זה,אבל שוב,מי אמר שהוא צודק בעניין(ובמיוחד שרש"י טוען שכן צריך,למה שלא נלך לפיו?)
בכל מקרה,מניח שאם היה משהו בפירוש הזה רבים היו מאמצים אותו ומנסים לפעול לפיו.
תודה על התשובות
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer