קריאה על קלף

שאלה אותי מישהי מה הענין בקריאת המגילה על עור בהמה שחוטה. היא הציעה לקרוא את המגילה מספר מודפס או סתם לשמוע הקלטה. לאחר מחשבה הבנתי שהמגילה מדומה לספר תורה שבתורו מדומה לתפילין שעליהם נאמרה דרשת חז"ל  "לְמַעַן תִּהְיֶה תּוֹרַת ה בְּפִיךָ" [הנאמר בתפילין] – "מן המותר בפיך",  (שבת כח א)
וחשבתי שמן הלימוד עולה שהתורה איננה נתפסת כמעבירת מידע גרידא אלא כמדיום נוסף העובר בפה כמו אוכלין והדורש טהרה של הקלף (אולי בדומה לטור שלך על הקשר בין שירה לתורה). ותהיתי כמה אני יכול ללכת רחוק כאן לפני שזה יהפוך לדרוש בעלמא וכמה אני כן יכול לטעון טענה מובנת הנותנת שכל.
אודה להתייחסות.