רוח ההלכה
שלום הרב,
יש כל מיני מצבים שעליהם אין הלכה מה אסור ומה מותר לעשות, כמו: לא ללכת עם מכנסיים קצרים בבית מדרש, או שלא לקלל וכו'. בעצם יוצא, שנתפס בציבור שיש איזה עניין פנימי, שאני קורא לו "רוח ההלכה", ואותו ענין גורם לנו לעשות דברים על פי ההלכה שלא כתובים.
אמנם, לא ברור לי מאיפה אנחנו שואבים אותו. יש איזה מקור כלשהוא שמלמד אותנו מה היא רוח ההלכה?
הערה: בהתחלה רציתי להגיד שזה עניין מוסרי אבל כשחשבתי על זה לעומק לא היה נראה לי סביר שעניין מוסרי מכתיב את רוח ההלכה. מה דעת הרב?
רוח ההלכה יכולה לנבוע מפרשנות להלכה עצמה. למשל, מי שבורר אוכל מפסולת בשבת אולי עובר על רוח ההלכה. אבל יש אמירות כאלה שלא קשורות להלכה, סתם פס נישט. שם אני באמת חושב שאין לזה בסיס אמיתי.
מכנסיים קצרים בביהכ"נ לא קשור לרוח ההלכה. יש הלכה פשוטה של לבוש מכובד, השאלה מה נקרא מכובד ומה לא היא כמובן עניין של נסיבות ונורמות. אבל כל זה לא קשור לרוח ההלכה.
ראה דבריי בטור 275.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer