רצון חופשי ובחירה שיעור 3
שלום הרב, אשמח לבירור בכמה נושאים שנידונו בשיעור 3 בסדרת רצון חופשי ובחירה
1.במחלוקת הרמב"ם והראב"ד – הרב אמר שלפי דעתו דעת הראב"ד מתחלקת לשניים, 1. מקור המידע, 2.שה' יודע את הטופולוגיה, לגבי 2 אני מסכים זו אכן דעת הראב"ד ממש בפשט, אבל לגבי החילוק אני לא כל כך מסכים, התחלת התשובה של הראב"ד לפי דעתי עוסקת שאלה ש"אם ה' לא יודע – זה לא חסרון"? וזה מה שהראב"ד מקדים ועונה – "ועכשיו שהבורא הסיר זו הממשלה מידו ומסרה ביד האדם עצמו אין ידיעתו גזירה אבל היא כידיעת האצטגנינים שיודעים מכח אחר מה יהיו דרכיו של זה" – בעצם בתרגום לעברית של ימינו, ה' נתן את הבחירה בידי האדם ותוך כדי כך צמצם את ידיעתו עד שהוא יודע כמו שהחוזי כוכבים יודעים (על דיוק המידע של חוזי הכוכבים יש את הסיפור המפרסם של בתו של רבי עקיבא), ולכן בעצם הראב"ד רק עשה הקדמה לתשובתו (ששוב אני מסכים שהיא שיטת הרב(אני חושב שהיא בדיוק שיטתך))
2.שיטת הרמב"ם – הרב שאל שאלה על שיטת הרמב"ם, נכון שאת ידיעת הבורא אני לא יכול להבין, אבל אם ה' הוא אין-סוף וכל-יכול = חייבת להיות לו ידיעה כמו שלי! ולכן אני נשארתי עם אותה שאלה
אממ… לענ"ד הרב לא הבין את שיטת הרמב"ם בדיוק, מה שהרמב"ם ענה זה לא שהוא השאיר את השאלה ופשוט אמר שאין תשובה – אלא הוא אמר שהשאלה עצמה עוסקת במושגים שאין ביכולתנו להבין, כלומר שמבחינתנו אין שאלה בכלל… כי כל שאלה כזאת קשורה לעצמות הבורא שאותה אי-אפשר להשיג
עכשיו אני יודע שעד עכשיו לא בדיוק עניתי אבל הקדמה זאת חשובה לנקודה – בהלכות יסודי תורה פרק ב' הלכה י' הרמב"ם כותב שלא רק עצמות הבורא וידיעתו הם דברים שאיננו מבינים אלא גם חייו, וזאת הנקודה – כל הדברים שקשורים בבורא אינם רלוונטים ואינם ברי-השגה לאף אחד שאינו הבורא, ולכן כל שאלה וכל העמדה של שאלה כלפי הבורא – הנחת היסוד שאפשר לשאול היא טעות.
3. האור חיים הקדוש – באור חיים הקדוש על בראשית ו ה שהרב ציטט בשיעור האור חיים בפירוש אומר שהוא תופס את שיטת הרמב"ם, ולכן זה לא שהוא טוען שה' לא יודע – אלא שוב כמו שאמרתי ב2
אבל נכון מה שהוא כותב שנראה כעצימת עיניים, ל"נ שזה לא עצימת עיניים אלא התעלמות, ה' באמת יודע (שוב כמו שהרמב"ם אמר) רק שכאשר עמ"י עושה רע, פשוט "לא אכפת לו", הוא מבליג על זה… כמו שהוא אומר בפירוש "דכשלא יתן לב לא ידע, לא כן, ואף על פי כן כביכול ישנו בבחינה זו דכתיב לא הביט" הוא שם לב ולא שם לב = הבלגה…
אשמח לתגובה תודה
- הראב"ד בפשטות אומר שניתן לדעת אירועים בחיריים שייעשו בעתיד, כמו האיצטגנינים. לדעתי הוא לא מתכוון לאי הדיוק שיש בידיעתם של האיצטגנינים.
- על כך כבר עניתי בהרחבה. אם אין לנו השגה אל לנו לדבר עליו. גם האמירה שהוא יודע הכל מראש אין לנו השגה בה, אז למה אומרים אותה?
- לא מסכים.
2. אממ מעניין אין לי טיעון טוב נגד, אולי… את הדיבור שה' יודע עד סוף כל הדורות זה ידוע מהתנך, מהנבואה, מהגמרא(לא חסר מימרות שמראות את הידיעה האלוקית).
בעצם זה כמו המאמר בגמרא על כך שאסור לשבח את ה' יותר מדי כי אנחנו לא מכירים אותו ורק מה שמשה תיקן – נביא המכיר את בוראו – אנחנו יכולים להגיד(יש מקובלים המתנגדים לבקשות אישיות = לא מהנבואה בתפילה בגלל זה, לדוג' מניטו)
או שבאמת – כל הדיבורים שלנו על הבורא הם שטויות במיץ עגבניות – סבבה…
לטיעון הראשון יש גם מקור ברמבם בהלכות יסודי התורה פרק ב' שם הוא אומר שכל מעלה יכולה להשיג את הבורא באופן מצומצם שמתאים לה – חלק מהשגתנו היא שהוא יודע-כל(שהמקור של זה זה המסורת התלמודית והתנכית וכדו')
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer