שאלה בהלכות תנאים
הרב, התוספתא בקידושין פרק ג' הלכה ז' מביאה שר' שמעון בן לעזר אומ' משם ר' מאיר רצה האב מקודשת לא רצה אינה מקודשת שלא היתה בעילה אלא מחמת קידושין הראשונים. לעומת זאת הגמרא בבבא מציעא דף צד עמוד א מביאה שאבא חלפתא איש כפר חנניא אמר משום רבי מאיר: תנאי קודם למעשה – הרי זה תנאי, מעשה קודם לתנאי – אינו תנאי. האם לדעתך יש כאן סתירה בין המקורות בדברי רבי מאיר? לכאורה לפי התוספתא יש כאן תנאי רטרואקטיבי, כיוון שהביאה לא יוצרת קניין אלא מייצרת סטטוס לא ברור ורק קביעתו של האב מכילה תוקף קנייני על המעשה. תודה.
ראה רמב"ם אישות פ"ו הי"ז שכתב:
כל האומר מעכשיו אינו צריך לכפול תנאו ולא להקדים התנאי למעשה אלא אף על פי שהקדים המעשה תנאו קיים, אבל צריך להתנות בדבר שאפשר לקיימו, ואם התנה בדבר שאי אפשר לקיימו הרי זה כמפליג בדברים ואין שם תנאי, וכל האומר על מנת כאומר מעכשיו ואינו צריך לכפול התנאי ולא להקדימו למעשה.
הא קמן שבתנאי דמעכשיו אין צורך למשפטי התנאים, ובפרט לכך שתנאי קודם למעשה. וכידוע (וכן הוא כותב כאן), תנאי על מנת הוא תנאי מעכשיו.
ומעתה לק"מ. התוספתא מיירי בתנאי על מנת (כן מפורש שם), ובסוגיית ב"מ הוא תנאי "אם" (ראה רמב"ם הל' קידושין פ"ו ה"ב).
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer