שאלות לגבי סמכות לשינויים בהלכה‎

ראשית, כמה הערות כלליות. חשוב להפריד בדיונים כאלה בין שאלות מסדר ראשון ושני. כלומר קודם יש לדון האם אפשר לשנות, ואחר כך האם מן הראוי לעשות זאת (משיקולי מדרון חלקלק וסכנות שונות). אלו שתי שאלות שונות בתכלית. השאלה הראשונה היא שאלה בהלכה, והשנייה היא שאלה של מדיניות הלכתית (ולא שאלה הלכתית). כמובן שעוד לפני הכל יש לשאול האם יש בכלל צורך לשנות.
עמדתי היא שבשאלת הצורך ודאי יש צורך, גם מעבר לצרכים ספציפיים, כללית יש צורך ברענון ועדכון שכן תחושת רבים היא שההלכה הופכת לחוכא ואיטלולא גם בעיני שומריה. לגבי האפשרות לשנות זה תלוי במה מדובר (ראה להלן). שאלות של מדיניות הן אכן קשות ואין לי דרך להציע מתווה כולל. מאידך, חשוב לזכור שאי שינוי מסוכן לא פחות. כבר כיום רבים נוטשים הלכות רבות כי הן נראות להם (ובצדק) לא רלוונטיות. למה ייגרע חלקם של אלו ממפת החששות שלנו?!
 
השאלה העיקרית היא האפשרות ההלכתית לשנות. כאן אומר כמה דברים (איני זוכר לאלו מקורות הפניתי אותך). ראשית, כשברור שהתקנה מעיקרא מבוססת על טעות אין מניעה לשנות ולא צריך בי"ד גדול בחכמה ומניין (הרי זוהי תקנת טעות שהיא בטלה כמו מקח שנעשה בטעות). אמנם הסברא נותנת שיידרש קונצנזוס של פוסקים שיסכימו על כך (לא הלכתית אלא מטא הלכתית), אבל כיום יש רתיעה גדולה של פוסקים בגלל הרפורמה, ולכן אני בספק אם זה יקרה אלא אם יתחילו "מלמטה". וכשמדובר בטעויות דמוכח לדעתי אין הכרח בהסכמה כזאת.
 
לגבי החשש שמא לא הבנו את דבריהם, מעולם לא הבנתי את החששות הללו. הרי בה במידה יש חשש שמא כן הבנו את דבריהם, ואז אנחנו כעת עושים טעויות ועוברים על ההלכה. מאי שנא חשש זה מזה? אין לנו אלא להפעיל את מיטב השכל הישר שלנו ולקבל החלטות. לא להחליט זו גם החלטה. ובפרט שיש  גם לה מחירים כבדים וכנ"ל.
 
כעת אעבור לסעיפים שכתבת:
 
1. לגבי בליעת כלים, אם מדובר בסוג שונה של כלים אז הדין החז"לי בכלל לא חל על זה. זה לא שינוי, אז מה הבעיה?
2. מנהג טעות יש לבטל וחשוב לבטל (לא רק מותר). אבל הלכות מוטעות אינן מנהגים אלא הלכות מוטעות. ביטול הלכה אינו קשור למנהג. מנהג מחייב מדין אל תיטוש, ואין לערבבו עם ביטול הלכות שיש להם גדר הלכתי שונה. לגבי קטניות, ראה בטור השני באתר שלי.
3. איני חושב שכל השינויים שלהם הם לגיטימיים (חלקם במישור התוכני וחלקם בגלל התעלמות מהמכניזמים של שינוי בהלכה), אבל אני גם לא מוכן לפסול כל מה שנעשה על ידי קונסרבטיבים. כל דבר לגופו. בנוסף, יש לא מעט סוגי קונסרבטיבים (כמו גם אורתודוקסים), ולא כולם בחדא מחתא.
4. תלוי אלו שינויים, וכנ"ל. אני חושב שאין טעם לדון בשאלה האם שינויי הקונסרבטיבים נכונים לקהילתם, שכן השאלה אינה מה סמכותם של הרבנים הללו (שלהתרשמותי רובם די עמארצים) אלא האם השינויים הללו תקפים. ככלל, שינוי תקף אפשר לעשות אותו בלי שום קשר לרב זה או אחר. אין כיום בי"ד מוסמך שייחשב כבי"ד (שמתיר דבר שנאסר במניין). השאלה היא האם השינוי ראוי וניתן לבצעו בלי סמוכים, ולא מי כיום מוסמך לעשות אותו.
5. אני מניח שכוונתך למשכב זכר. אני לא מבין את הצורך בהסתרות כגון דא (כמו "המחלה" במקום סרטן). אני לא רואה צורך עכשווי בשינוי, אם כי הייתי שמח אם היינו מוצאים אפשרות לעשות אותו (אנשים סובלים מאד מהמצב ההלכתי). המצב כיום לא שונה מהותית לעומת העבר (אלא שאז היה פחות פומבי), ולכן לא מדובר בצורך בשינוי אלא בצורך בבחינה מחודשת של ההלכה (האם היא באמת אוסרת).
אני אכן חושש שכל אחד יקים לו בי"ד ויעשה מה שליבו חפץ, אבל שוב אעיר בתרתי: א. בין כה וכה זה נעשה כיום, ובגלל שרבנים לא משתתפים בזה עושים זאת עמארצים (אלו שמחליטים לסמס בשבת וכדומה). זה יותר טוב? ב. אני חושש לא פחות מאי עשיית שינויים. גם לזה יש מחירים כבדים.
גישתו השמרנית של הרב נבון מוכרת לי, ואני חולק עליו מכל וכל בעניין זה (בטור שלי על הקטניות הפניתי לוויכוח רדיופוני שהיה בינינו בנושא הזה).
——————————————————————————————
שואל:
כרגיל תודה על ההתיחסות.
 
לגופם של דברים.
1. אם יהיה מדובר על מתכת רגילה יהיה מותר ללא בית דין? לכאורה הרב מלמד כותב שבדיעבד מותר במתכת ולא דווקא בנירוסטה (אם ראיתי נכון צ"ע) לא ראיתי בכלל שמתיחס לזה שנדרש לשם זה הסכמה רחבה לבטל תקנת חכמים וכו…. מה אני מפספס?
2. ומנהג שסתם רוצים לבטל כי מקשה על החיים (כמובן רק נניח שהחליטו שכו צריך לבטלו משיקולי מדניות וכו וכו) זה אפשרי? (הדעת מקל וחומר מתקנת בית דין אומרת שכן… אבל הפוסקים התנגדו בעבר אולי משיקולי מדניות?)
3. אכן ברור.
4. נניח ורוצים אחרי שיקולים ארוכים. וקיבלנו השגת הראב"ד שפרקטית אפשר מתי שאפשר להקים בית דין – האם אותו בית דין פילאי צריך להיות מקובל על כלל ישראל או כל קהילה יכולה להרות לעצמה?
5. ברור שהשיח תיאורתי ולא צריך לרוץ לשנותו וכו וכו. אין לי בעיה לכתוב את המושג משכב זכור. לא רציתי שמישהו יקליד בגוגל את המושג על מנת לקבל לכאורה היתר לעצמו יגיע לפה ויסיק מסקנות לא נכונות. כרגיל אני חששן. לדעתי בצדק…
הקשר אחר לחלוטין. הרב כתב שהוא מסופק לגבי קיום עולם הבא והשגחה פרטית. אם ככה יוצא הרי שאין בימינו שום שכר ועונש לא בעולם הזה ולא בעולם הבא… ולכן ולא נשאר לפי גישה זו לכאורה (ושוב פעם לכאורה) סיבה לשמור מצוות אלא משיקולי הכרת הטוב המוסר הכבוד למסורת וכו… האם לדעתך באמת יהיה ניתן להחזיק עם שלם שומר מצוות ככה? (אני יודע את ההתנגדות לשקרים קדושים אבל לא כולם בוגרים)
כרגיל, תודה וכל טוב.
——————————————————————————————
הרב:
1. גם אם מדובר על מתכת רגילה יהיה מותר ללא בית דין, שהרי מדובר על גזירה בטעות. הוא אשר כתבתי קודם.
2. מנהג שסתם רוצים לבטל כי מקשה על החיים, יש לדון מדוע בדורות הקודמים לא ביטלו, או מדוע בכלל תיקנו, הרי גם אז הוא הקשה על החיים. ועובדה שהוא פשט ולא בטל, שאל"כ הוא היה בטל מאליו (כתקנה או מנהג שלא פשטו ברוב ישראל). בכל אופן, לגבי מנהג יש כמובן להקל, להבדיל מדין שלגביו זו לא עילה. אולי אם הגזירה תתבטל בציבור יש לדון בה מצד גזירה שפשטה ובטלה.
 
במנהג נראה שהוא כולו רק עניין של מדיניות הלכתית ולא של הלכה ממש.
4. לא הבנתי את השאלה.
5. אתה באמת חושב שאנשים כה טיפשים שלא מבינים למה התכוונת וכעת לא יוכלו להקליד בגוגל? בדורנו ההסתרות הללו חסרות ערך וטעם. רק חוכא יש בהן.
איני יודע אם יש או אין טעם. אבל כפי שהסברתי אני לא מוכן לבנות את עבודת ה' על שקרים קדושים. אין לה ערך כך. מעבר לזה, יש טעם לקיים מצוות כי זו האמת. בלי קשר לענייני שכר ועונש, כמוש"כ הרמב"ם רפ"י מהל' תשובה. ואם החזקת העם כשומר מצוות דורשת שקרים אין חלקי עם עבודת ה' כזאת. אז שלא ישמרו מצוות. אני לא מוכן לקבל החלטות עבור אחרים.
——————————————————————————————
שואל:
 
2. אם כך, אולי כדאי גם לדון על "מכניזמים לשינוי מנהג" כחלק מהדיון על השינויים בהלכה. פשוט לא ראיתי שנגעו בזה.
4. בקצרה – האם אחד הקריטריונים של בית דיו שרשאי לבטל גזירות כולל את זה שהוא יהיה מקובל על כלל ישראל? לדוגמא לדרוש מחדש את עין תחת עין כפשוטו.
5. הפוך. בניתי על הטיפשות של גוגל שלא ישלח אותם לדף הזה כי הביטוי חסר. האנשים פה יבינו מסתמא למה התכוונתי, גוגל לא. ברם, אחרי שכתבת כבר לא היה בזה טעם וממילא לא היה לי בעיה לחוזר על זה.
אני מבין… אבל אני מקווה שאתה מבין קצת גם את החשש שלי בזה… מה גם שסה"כ לא מדובר על המצאת שקרים אלא על דעה שפשטה בכלל ישראל וחכמינו באמת קיבלו אותה כאמת… אומנם הרב מסופק בה מסיבות כאלה ואחרות…. אבל לחנך שיש עולם הבא גם אם זה לא 100% ודאי או (אולי!) רק השערת חכמים נראה לי דבר סביר בהחלט… אני מקבל שיתכן וכדאי לציין זאת. בכל מקרה – קטונתי. אני לא מסכים אבל מכבד. רק יכול לקוות שהחששות שלי לגבי הסיכון בזה יתבדו.
אני אגב כן מקבל את גישת עולם הבא כי זו המסורת וכי יש לזה הגיון תיאולוגי ברור, אבל דעתי לא רלוונטית לדיון.
ואחרי כל זה אני אגיד. בחצי שנה האחרונה למדתי הרבה מכתבי הרב ובאמת נפתחה לי המחשבה להמון כיוונים (פילוסופיה, לוגיקה, תיאולוגיה, הלכה, סילוק הפחד משאלות ודעות, ניתוח היסיקים וכו) ובכלל לעיסוקים בנושאים שטרם התעמקתי בהם ביהדות ועל כל למרות הביקורת יש לי להודות. אם הצלחת לשבור אינטלקטואלית כמה מחברי ב8200 אין לי אלא להוריד את הכובע. (אם כי אני כלל לא בטוח שהעיסוק בנושאים האלה מתאימים לכל יהודי אבל זה כבר דיון אחר). מצפה כמו רבים לצאת הספרים הבאים אם כי ברור לי שהולכים לחולל סערה (בהקשר השלילי) בסגנון שהמורה גרם בשעתו…
——————————————————————————————
הרב:
אין מכניזמים לשינוי מנהג. מנהג אחר ישנה אותו. במקרה של אדם פרטי יש לפעמים התרת נדרים.
אין שום קריטריון הלכתי של בי"ד שמקובל על כלל ישראל. סנהדרין כמובן מקובלת בהגדרה על כלל ישראל, אבל לא עליה מדובר כאן.
אני שמח שדבריי מועילים. אמנם לא הבנתי מה פירוש "לשבור את חבריך ב-8200". בכל אופן, אם תוריד את הכובע שים לב שהרס"ר לא בסביבה. 🙂
——————————————————————————————
שואל:
אז אם אני לדוגמא מחליט להפסיק עם איסור קטניות (אני ספרדי אז זה לא רלוונטי אבל נניח) או מנהג שאפילו אין ספק שיש בו הגיון אני לא עובר על "אל תיטוש"? (אולי פיספסתי משהו ואין כלל כזה? התרת נדרים תופס גם על זה?) כי יוצא מדבריך שאם הרבה אנשים עברינים ועברו על המנהג אז הוא מתבטל. רק לי זה קצת תמוהה?
הכוונה שהם אומרים שאולי יש בדבריך משהו. בשביל מקום שמורכב מהרבה בני 18 עם תארים זה לחלוטין לא טריוויאלי….
——————————————————————————————
הרב:
לגבי קטניות, ראה בטור השני באתר שלי.
אתה כן עובר על אל תיטוש, לכן אמרתי שבמנהג פרטי לפעמים דרושה התרת נדרים. אבל כשהציבור יפסיק לנהוג המנהג יתבטל. כל מנהג הוא חריגה מהנורמה ההלכתית, והוא מתחיל מכמה אנשים שהחליטו על כך בלי בסיס. לכן גם מנהג שמפסיק מנהג אחר הוא בעצם מנהג שמתחיל מחריגה.
טול כדוגמה את המנהג לא להניח תפילין בחוה"מ. אין לו מקור בגמרא עצמה (שם מדובר על חג). אז יש כאן מנהג עברייני, ואחרי שהיו כמה עבריינים שעברו על מצוות תפילין נעשה מנהג לא להניח תפילין. שים לב שכאן מדובר על עבירה הלכתית ממש ולא רק עבירה על מנהג.