שז"ל
נדה יג
ר"א אומר כל האוחז באמה ומשתין כאילו כו'
א"ל והלא ניצוצות ניתזין על רגליו ונראה ככרות שופכה
ונמצא מוציא לעז על בניו שהן ממזרים
א"ל מוטב שיוציא לעז על בניו כו' ואל יעשה עצמו רשע שעה אחת לפני המקום. עכ"ל
וקשה לי והרי הגמרא אומרת בהמשך ואיבעית אימא כו' אבל מסייע בביצים מלמטה, וכך נפסק שו"ע ג.טו
והרי אם מסייע בביצים לא יהיו ניצוצות ניתזין על רגליו ?
(כ"כ המשנ"ב ג ס"ק כד)
כל הקביעה הזאת מעיקרה מוזרה מאד בעיניי.
נראה לי מוזר לכתוב את המובן מאיליו, ניצוצות מדובר על מי רגליים, והשאלה היא : אם לא יאחז באמה אז ניצוצות יחשידוהו ככרות שפכה, אבל כשמסייע מרחיק את ההתזה לרחוק על שלא מגיע לרגליו.
מקווה שעזרתי.
מה מוזר בעיני הרב?
האם הקביעה שכל האוחז באמה ומשתין כאילו מביא מבול לעולם?
או שמא החשש שמא יהיו ניצוצות ניתזין על רגליו ויאמרו על בניו שהם ממזרים?
או שמא הקביעה כי מוטב שיאמרו על בניו שהם ממזרים ולא יעשה עבירה ?
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer
