שמו״ת, הסוף?

שו"תשמו״ת, הסוף?
משה קורדובירו שאל לפני 2 חודשים

למיכי, שלום רב, מעניינת אותי דעתך על סגנון הלכות שכיום נראות מיותרות לחלוטין (וגם בשעת פסיקתן נראו מיותרות) ואקח לדוגמא את העניין לקרוא שניים מקרא ואחד תרגום, בשביל מה?!, למי זה טוב?! מילא שניים מקרא אני מבין שלקרוא טקסט פעמיים מועיל לזכרון ארוך טווח, אבל תרגום?! למה לשבור את השיניים על מילים שאני אפ׳ לא מבין כשהמטרה הראשונית הייתה ההפך הגמור? (להבין את התורה דרך התרגום) ונניח בזמן התלמוד אבל מי בדיוק דבר ארמית בזמן השו״ע? למה הוא כתב ש ״ירא שמיים יקרא תרגום״?
אשמח לתגובתך

השאר תגובה

1 Answers
מיכי צוות ענה לפני 2 חודשים

אני חש כמוך. יסוד העניין הוא בתפיסה שמדובר בהלכה פורמלית ולכן היא מחייבת גם כשבטל טעמה עד שתבוא סנהדרין ותשנה אותה. לאחר מכן באות הצדקות שבדיעבד, כגון שזה מכשיר טוב ללימוד ארמית (בשביל התלמודים. לפחות לפני שטיינזלץ ושוטנשטיין).
אני ממש לא מבין את הפוסקים שהפכו זאת להלכה פורמלית. זה לא נראה כך בגמרא.

יהונתן ששון הגיב לפני 2 חודשים

באופן כללי ניתן למצוא פתרונות להלכות מסוג זה ,כגון שנים מקרא ואחד תרגום ניתן לקרוא פירוש רש"י כתרגום.

Moshe Sellam הגיב לפני 2 חודשים

לדעתי באופן אישי פירוש אונקולוס עדיף עשרות מונים מפירושו של רש"י, ולו מהסיבה הפשוטה שהוא משתדל להרחיק מתפיסת הגשמה בצורה יסודית (ודבר זה מחנך לחשיבה בריאה יותר לדעתי). פירוש רש"י שמבוסס על מדרש (ממש לא פירוש פשט) לא משתדל לעשות זאת, ומחדיר תפיסות של הבנת המדרשים כפשוטם. וכבר כתב על זה הרמב"ם.

לומד הגיב לפני 2 חודשים

אני חייב לציין שזה אכן עזר לי ללמוד ארמי 🙂
כמובן, זה דורש יותר מאמץ להקביל בין המילים בתרגום למלים בפסוק, אז אי אפשר סתם לגרוס.
מה גם, שיש לא מעט פסוקים שבהם התרגום שופך אור, או משנה לא מעט את הבנת הפסוק.

לומד הגיב לפני 2 חודשים

*ארמית

השאר תגובה

Back to top button