תהיות על מצוות ראש השנה
לכבןד הרב שלום רב ושנה טובה,
שתי שאלות עלו לו במהלך החג שלא מצאתי להן תקןבה:
1)למה לא אומרים הלל? תדיר ושאינו תדיר,תדיר קודם.האם סיבת בלבול השטן כה חזקה אצלינו?
2) רבי אבהיי מקיסריא תיקן שיתקעו גם תקיעה שברים תרועה תקיעה.
אבל אנו יודעים שחייבים תקיעה לפני ואחרי התרועה לפי מדרש ההלכה של הפסוק על העברת השופר.
יוצא שעבור השברים אין תקיעה אחריה ולתרועה אין תקיעה לפניה.
הייתי מבין אם היו מתייחסים לזה כמו הכורך של הלל הזקן בפסח,משהו כזה שמוסיפים ללא ברכה אלא כציון,אבל רוב הדעות אומרות שחייבים גם להשמיע את נוסח התשר"ת אחרת לא יוצא ידי חובה.הכיצד?
- אפשר לומר שזה מפני שזהו יום דין, אבל איני רואה בכלל למה לומר הלל. את שאר השאלות לא הבנתי.
- לא הבנתי את השאלה. הבאת בעצמך את המקור.
סליחה על כתיבה מבולבלת,אנסה להתנסח טוב יותר:
1) אין שום איזכור,אפילו לא במוסף,לקורבן ראש חודש. בתורה עצמה כתוב כמובן שיש להקריב את קורבן יום התרועה בנוסף למוסף ראש חודש. הייתי מצפה,שראש חודש שהוא תדיר יותר מאשר ראש השנה,יקבל תיעדוף בתפילה,בקריאת התורה וכו'. אבל כאן לא שומרים על העיקרון הזה.וזה מתמיה
2)הבאתי את המקור,רבי אבהו מקיסריא,שלקח את שתי שיטות התרועה ואיחד ביניהן. בנוסף,ישנו מקור שאומר שצריך תקיעה לפני התרועה ותקיעה אחרי התרועה. במקרה של רבי אבהו,יש תקיעה לפני ה"שברים" אך אחריהם אין תקיעה. ואין תקיעה לפני ה"תרועה" אלא רק אחרי. הייתי סובר שמבחינתו אולי מכיוון ששברים ותרועה שניהם נכונים,ניתן לאחד ביניהם כך שנוצרת תרןעה ארוכה ואז התקיעות לפני ואחרי תופסות. אבל אם כך,לפי שיטה זו,למה צריך בכלל את ההפרדה של תש"ת ותר"ת,שיעשו כמה תשר"ת וזהו.
וגם בספירה של מספר התקיעות שתוקעים תשר"ת נחשב כ4 קולות,אז בוודאי מפרידים כאן בין הקולות,אז עדיין נמצאים בבעיה שאין תקיעה לפני ואחרי חלק מהתרועות.
מקווה שהובנתי
א. לא יודע. אולי ראש השנה כולל בתוכו את היותו ראש חודש ולכן אין צורך להזכיר זאת בנפרד. אגב, זה לא קשור לעניין תדיר ושאינו תדיר כי זה לא מוזכר כלל.
ב. שברים תרועה הוא קול אחד לעניין זה. לפני כל קול צריך תקיעה לפניו ואחריו. ומכאן שיש תקיעה לפני ואחרי התרועה, לפני ואחרי השברים ולפני ואחרי השברים-תרועה. השאלה האם זה מספק או לא. בפשטות זה מספק, אבל האר"י טען שהכל לכתחילה.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer