תינוק שיבצע חילול שבת לטובתי

תודה.

כמובן "מלאך" זה ביטוי לרכיב המטא-פיזי בקיום המצווה/עבירה,מעבר לקיום/מעבר על דבר ה'.

בכל מקרה מעניין.
האם יהיה הבדל במצב הזה בין דאורייתא לדרבנן?

לא רואה למה שיהיה הבדל. אנמנם נחלקו הרשב"א והרמב"ם באיסור ספייה בידיים באיסורי דרבנן. להלכה פסק בשו"ע (סי' שמג) כרמב"ם שאף באיסור דרבנן אמרו כן. אמנם לגבי חיוב הפרשת קטן מאיסור יש שחילקו שהוא רק בדרבנן אבל בדאורייתא כן חייב להפרישו (ראה הערת הרמ"א שם), אבל גם זה נראה שהוא רק מדרבנן ולכן בפשטות בתינוק ממש לא אמרו כן.

השאלה אם יש פה בכלל איסור בידיים, אולי זה נחשב שהקטן מדליק את האור במתעסק ואז אין פה בכלל איסור?

ועוד, הרי נאמר בתורה "לֹא תֹאכְלוּם כִּי שֶׁקֶץ הֵם" (ספר ויקרא, פרק י"א, פסוק מ"ב) ודורשת הגמרא על כך: (תלמוד בבלי, מסכת יבמות, דף קי"ד) ”לא תאכלום – לא תאכילום להזהיר גדולים על הקטנים” כוונת הגמרא לומר שמוזהר הגדול מן התורה שלא יספה בידיו לקטן דבר שהוא אסור, כלומר שלא יאכילנו במו ידיו. ולכאורה נראה שהדבר חל רק על איסורי אכילה, ולא על שאר איסורים.

ועוד ראיתי שכתוב בויקיפדיה כך:
אם כבה האור בחדר מותר במקום הצורך להעמיד קטן שאינו בר הבנה על יד המתג אף באופן שידוע לנו שהוא עתיד לשחק עם המתג ולהדליק האור, והטעם שאין במעשה זה ספייה משום שהקטן עשה זו מיזמתו ולהנאתו ולא מחמת ציוויו או הוראתו של הגדול. (ואין בזה איסור שביתת בנו וגם לא איסור אמירה לקטן משום שעושה להנאתו ולא לצורך אחרים וכן אין בזה מצות חינוך ללמדו לפרוש מהאיסור, שהרי אינו בר הבנה).

את כל זה כתבתי (המקור לדין שמובא בוויקיפדיה הוא הגמרא ביבמות שהבאתי). אבל איסור ספייה בידיים אינו רק על איסורי אכילה. יש בגמרא ביבמות שלושה מקורות, דם, שרצים וטומאה. טומאה אינה קשורה לאיסורי אכילה.