תכלית החיים

שו”תתכלית החיים
יצחק שאל לפני 4 שנים

הנחת יסוד בהגות הראשונים, ובמידה רבה ברוב בתי המדרש בזמננו הוא שתכלית החיים היא לעבוד את ה’. הרמב”ם מדבר על ידיעת ה’, שלפי זה יש לכון את ההתנהגות הגופנית, תיקון המידות וסדר חברתי. ספר הכוזרי מדבר על קבלת הענין האלוקי, שהחלקים האנשויים של האדם הם רק הכנה להם. חסידות מדבר על דבקות, וכן רוב ככל התנועות הרוחניות בעם ישראל בעת החדשה. כשמדברים על הבדל בין התפיסה הדתית לחילונית הרבה פעמים מדגישים זאת, שבת]יסה הדתית יש תכלית שקודמת להחלטות שלנו, ויש תכלית אחת ולא תכליתות רבות שכל אחד בונה כדרכו. 
תפיסה זו קשורה לתפיסה תכליתית (תועלתנית) של המצוות. הרמב”ם, לדוגמא, מסביר את המצוות כסדר חיים שמאפשר ידיעת הבורא, ורק טבעי שאם כן יגדיר את מטרת החיים כידיעת הבורא. וכן כל אחד כדרכו.
כבוד הרב נוהג להסביר שמקיימים את המצוות כחובבה של ‘הכרת הטוב מאפיזית’, ונמנע מהסברים תכליתיים למצוות (אף שאינו שולל שמצד הקב”ה יכול להיות תכלית, אבל אנו לא מבינים ומקיימים רק כי אנו חייבים). זו תפיסה דאונטולוגית יותר של המצוות. 
זה לכאורה ‘תוחם’ את המצוות. עשיתם היא חובה עצמית שמוטלת עלינו, אבל אם לא מדברים על תכלית כללית אליה הם מכונים זה ‘משחרר’ הרבה מתחומי החיים. זה פותח אפשרות לבחור משמעויות אחרות לחיים, מוסריות, נהנתניות וכו’. לפי”ז לא נכון לומר שתכלית החיים היא דבקות בה’. יותר נכון לומר שאיננו יודעים מה התכלית של הבריאה שלנו, וכל אחד יבחר מטרה או יתן משמעות כפי מיטב הכרתו. רק לא לשכוח שחייבים לקיים את הציוויים שהטיל עלינו הבורא.
האם הרב מסכים?     

השאר תגובה

1 Answers
mikyab צוות ענה לפני 4 שנים
יצחק הגיב לפני 4 שנים

כדי שאדע האם הבנתי את הרב: תפיסת הרב שונה מדברי הרמב”ם על כך שיש לישון ולאכול כדי שיוכל לעבוד את ה’? ודברי הרמב”ן המפורסמים על קדושים תהיו (הרי שם הוא אומר שיש ללכת אחרי התכלית של המצוה, ומבין איסורי מאכלות אסורות ועריות כקשורים לריבוי תאוה)?

ולבי מצות ת”ת- היא לא חיוב שעקרונית קיים כל הזמן (אף שיש הרבה סיבות שמצדיקות לא ללמוד? אם כן יש כאן תפיסה שהחיים מרוכזים בסביב התורה, מלבד כשעוסקים המצוות ודרך ארץ.

מיכי צוות הגיב לפני 4 שנים

שלום יצחק. עדיף להמשיך דיון כזה ברצף. קשה לי לחזור אליו אחרי זמן כשכבר שכחתי במה מדובר.
1. אני לא לגמרי בטוח שזו אכן תפיסת הרמב”ם. הוא מדבר על התנהלות נכונה בחיים, אבל אני לא זוכר שהוא אומר שכל זה מיועד כדי שנעבוד את ה’. ההתנהלות הראויה היא עצמה עבודת ה’ (שמירה על הגוף שהוא ברא לנו).
2. איני רואה שום קשר בין הדיון הזה לדברי הרמב”ן. למה מתפיסתי יש סתירה לחובה של קדושים תהיו?
3. חובת ת”ת היא אכן כמה שאתה יכול. אבל אם אתה עוסק במשהו אחר שדרוש לך (לאו דווקא לעבודת ה’) אז לא בהכרח ביטלת תורה. גם אתה הזכרת כאן דרך ארץ.
4. כמובן שאתה יכול להרחיב את ההגדרה של עבודת ה’ לכלל כל הפעולות המועילות, ואז סביר להגדיר שיש חובה תמידית כזאת.

השאר תגובה