?
אי ידיעת החוק אינה פותרת מעונש! מדוע לא ניתן לומר זאת על אתאיסט שאינו מקיים מצוות?
שמעתי שהגר"ח צימרמאן באחד מספריו (אני צריך לחפש איפה) כתב שאפילו רועה צאן שיכור בהר מבודד יתן את הדין או יבואו אליו בטענות. ברמה מסוימת כמובן. כי הוא יכל להשתמש בבינתו ולהגיע למסקנות הנכונות (אולי הוא התכוון כמו אברהם אבינו).
זו טענה של רא"ו במאמר. הכלל בהלכה הוא שאנוס פטור. מה שכל אדם סביר היה עושה נחשב כאונס. זה גם אם תיאורטית כל אדם שבודק היה מגיע למסקנה שיש מחויבות לתורה ולהלכה. וגם זה עצמו לא בהכרח נכון. כך שאם זו עמדתו של האתאיסט אין לצפות ממנו לעשות משהו אחר. הוא אנוס.
הוא נחשב אנוס, גם לגביי לא תרצח לא תגנוב וכו' מצד דין תורה?
והאם יש היגיון בכלל שאומר אי ידיעת החוק אינה פותרת. או שזה פשוט תיאור מצב של החוק?
התורה מחייבת גם על מה שכל אדם סביר צריך לעשות ולא רק על המצוות?
הרי הדברים הסבירים האלה כל אחד מבין לבד בשביל זה לא צריך את התורה! אולי היא באה לחזק את המוסר, אולי היא באה רק להגיד מה מותר ואסור. אבל בדין תורה דנים על דברים סבירים ומוסריים?
והשאלה גם האם האדם הסביר היה מגיע למסקנה שיש מחויבות לתורה ולהלכה. ולא אם זה בהכרח נכון!
הכלל שמצוות צריכות אמונה הוא מאוד הגיוני. רק לא בטוח שזאת הנחת המוצא של התורה וההלכה.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer