?

הוא נחשב אנוס, גם לגביי לא תרצח לא תגנוב וכו' מצד דין תורה?

והאם יש היגיון בכלל שאומר אי ידיעת החוק אינה פותרת. או שזה פשוט תיאור מצב של החוק?

התורה מחייבת גם על מה שכל אדם סביר צריך לעשות ולא רק על המצוות?
הרי הדברים הסבירים האלה כל אחד מבין לבד בשביל זה לא צריך את התורה! אולי היא באה לחזק את המוסר, אולי היא באה רק להגיד מה מותר ואסור. אבל בדין תורה דנים על דברים סבירים ומוסריים?

והשאלה גם האם האדם הסביר היה מגיע למסקנה שיש מחויבות לתורה ולהלכה. ולא אם זה בהכרח נכון!

הכלל שמצוות צריכות אמונה הוא מאוד הגיוני. רק לא בטוח שזאת הנחת המוצא של התורה וההלכה.

לא יודע מה לעשות עם אוסף ההצהרות הללו. כתבתי את דעתי. מה שהאדם לא מבין הוא נחשב אנוס לגביו. כעת תחליט מה הוא מבין ומה לא. אגב, לגבי לא תרצח ייתכן מצב שהוא יהיה אנוס במישור ההלכתי כי אינו מבין שיש חובה הלכתית כזאת, אבל ייתבע במישור המוסרי כי מוסרית הוא אמור להבין שזה אסור.