מוסר בהבאת ילדים לעולם
שלום לרב,
ברצוני לשאול על המוסריות של הבאת ילדים לעולם, תחת נקודת הנחה שאין לאדם אמונה דתית, מושג של נשמה או קיום של חיים לאחר המוות.
המוטיבציה להולדת ילדים נובעת כמעט תמיד מצרכיהם של ההורים – בין אם מדובר בחיפוש אחר משמעות וסיפוק, רצון בהמשכיות, או צורך מעשי בתמיכה לעת זקנה. מנגד, החיים עצמם כרוכים בהכרח במאמץ רב, בהתמודדויות ובתלאות. יצירת ישות מודעת חדשה ללא הסכמתה, וזאת על מנת לספק את צרכיו של אחר, עלולה להיתפס כסוג של ניצול.
בהיעדר תשתית דתית או תכלית טרנסצנדנטית, עולה הטיעון הרציונלי שעבור האדם הנולד, ייתכן שמוטב היה לו שלא לבוא לעולם (בדומה לקביעת חז"ל "נוח לו לאדם שלא נברא משנברא").
כיצד, אם כן, ניתן להצדיק מבחינה מוסרית את הבאתם של ילדים לעולם בנסיבות אלו? האם אין זה מעשה הנושק לבלתי-מוסרי, או לכל הפחות נמצא באזור אפור בעייתי?
לגלות עוד מהאתר הרב מיכאל אברהם
Subscribe to get the latest posts sent to your email.
Please login or Register to submit your answer