שאלה לרב

שלום רב. 
 
ראיתי פה באתר מישהו ששאל מדוע אתה שולל את ה רגרסיה האינסופית כתשובה אתאיסטית לטיעון הקוסמולוגי. שהרי להניח קיומו של עצם עוצר רגרסיה שהוא סיבת עצמו לא בהכרח עדיף על הנחת קיומה של אותה רגרסיה. שניהם מהווים סוג של כשלים חשיבתיים. אדייק: שניהם לא מניסיוננו. ומדוע אחד עדיף על השני? 
ענית ש"הרחבת על זה במחברת" . 
תוכל בבקשה להפנות אותי לשם? 
או שבקצרה תסביר את דבריך כאן? 
קראתי את אלוהים משחק בקוביות והחכמתי מאוד. אבל שם פשוט כתבת בנושא שהנחת קיומה של רגרסיה אינסופית היא כשל. 
תודה.