על האיסור להזיק ממון חברו

שלום הרב,
לגבי האיסור להזיק ממון חבירו, ראיתי שהמפרשים מנסים למצוא את מקור האיסור. היום במקרה נתקלתי בראיה לדעתי טובה שלא ראיתי שהוזכרה במפרשים:
בבא קמא דף ס עמוד ב:
ויתאוה דוד ויאמר מי ישקני מים מבור בית לחם אשר בשער, ויבקעו שלשת הגבורים במחנה פלשתים וישאבו מים מבור בית לחם אשר בשער [וגו'] – מאי קא מיבעיא ליה? … רב הונא אמר: גדישים דשעורים דישראל הוו דהוו מטמרי פלשתים בהו, וקא מיבעיא ליה: מהו להציל עצמו בממון חבירו? שלחו ליה: אסור להציל עצמו בממון חבירו, אבל אתה מלך אתה, [ומלך] פורץ לעשות לו דרך ואין מוחין בידו.
דוד רצה לשרוף (=להזיק) את הגדיש של ישראל ובכך לחסל את הפלישתים. התשובה שהוא קיבל שהדבר אסור לאדם רגיל. הרבה מהמפרשים שואלים כאן מדוע שהדבר יהיה אסור, הרי גזל אינו בכלל שלוש עבירות חמורות של יהרג ואל יעבור. ונשאלת השאלה, מי הזכיר כאן בכלל איסור גזל, הרי דוד רצה להזיק ולא לגזול. אני מנסה לדייק מכאן שאיסור מזיק הובן על ידי המפרשים כאיסור גזל באופן אינטואיטיבי.
כך גם הטור כתב בתחילת הלכות נזיקין סימן שע"ח "כשם שאסור לגנוב ולגזול ממון חברו כך אסור להזיק ממון שלו אפילו שאינו נהנה".
מה דעתך?
בברכה,