דין חמסן
תוס' ב"ק סב כותב שחמסן עובר על לא תחמוד שהוא איסור תורה (אמנם כנראה אינו לוקה, וכבר דנו בזה). אמנם מבחינת גזל זהו רק גזל דרבנן שהרי סו"ס הוא משלם. אם אדם גזל ואז החזיר כסף העשה ניתק את הלאו. אז לגזול מעיקרא על מנת לשלם סביר שאינו עובר על גזל דאורייתא.
צריך להבחין בין אינטואיציה מוסרית שרואה בזה מעשה פסול לבין השאלה האם זה כלול באיסור גזל. האינטואיציה המוסרית באה לידי ביטוי ב"לא תחמוד", אבל אין זה אומר שיש כאן גזל, כלומר שנכנס בגדרי גזלן.
מי שחמס בסתר אינו גנב ואין סיבה שישלם כפל. מה ישלם? הרי הוא כבר שילם.
לגבי ניתוק הלאו לעשה זה, במידה והגזילה בעין, הוא חייב להשיב את הגזלה אשר גזל, ולא את דמיה. במידה ולא עשה זאת, הוא לא קיים את העשה למיטב ידיעתי.
לא כ"כ פשוט. אבל בפשטות הוא ניתק את הלאו. לא גרע מהיכולת שלו להקנות את הגזלה או להזיקה ואז לשלם כסף.
כעת חשבתי שלפי זה יוצא שכל גזלן יכול לנתק את הלאו ע"י השבת דמים, ואפילו שהגזילה בעין, כי אפשר להגיד "לא גרע מהיכולת שלו להקנות את הגזלה או להזיקה". ואז יהיה קשה על תקנת השבים, מדוע יש לתקנה, הרי ממילא הגזלן יכול להשיב דמים ולהיפטר. ניתן אולי לתרץ שלכתחילה יש לקיים את מצוות השבה ע"י השבת הגזלה בעין, ואם השיב דמים, רק בדיעבד יצא. תקנת השבים באה לאפשר השבת דמים לכתחילה.
אכן. כך נראה לי.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer