כוחן של שאלות – דבר תורה לפרשת לך לך‎

סיפורו של אברהם אבינו וממילא של כולנו מתחיל השבוע. מקובלנו שאברהם אבינו לא רק שינה את אורח חייו בצורה דרסטית, אלא גם השפיע על אחרים שהם יעברו תהליכים דומים. איך כל זה התחיל? במה נעזר אברהם בכדי ליצור מהפכה רוחנית אצלו ובעולם כולו? התשובה נמצאת במדרש רבה הידוע.
"משל לאחד שהיה עובר ממקום למקום וראה בירה אחת דולקת. אמר תאמר שהבירה זו בלא מנהיג? הציץ עליו בעל הבירה אמר לו אני הוא בעל הבירה. כך לפי שהיה אברהם אבינו אומר תאמר שהעולם הזה בלא מנהיג? הציץ עליו הקב"ה ואמר לו אני הוא בעל העולם.
וראיתי באחד המפרשים שם שאין הכוונה שהקב"ה נגלה עליו ואמר לו, אלא שאברהם הגיע להכרה זו לבד שהקב"ה הוא בעל העולם. כפי שמחדד הרב נתן בר חיים כל המהלך התחיל בשאלת שאלה.
בדומה לזה מוצאים במדרש בסוף פרשת נוח שאברהם היה מדבר עם אלה שנכנסו לקנות פסלים בחנות של אבא שלו ושאל אותם שאלות מעמתות ובכך ערער להם את האמונה הכוזבת ופתח פתח להגיע ולהכיר באמת, באמונה באל אחד.
ראו מה כוחה של שאלה. שאלה אחת שמתעקשים לחקור אותה עד הסוף ולא מתחמקים ממנה או דוחים אותה בקש יכולה לשנות לנו או לאחרים את כל החיים.
ובכל זאת אנחנו מעדיפים תשובות על פני שאלות. בפרט כשמדובר על האחד הדברים היותר מפחידים, להשתנות, מאוד קל לנו להדחיק את השאלות שעולות או מהר מהר למצוא תשובה או תירוץ. אנחנו אוהבים לסגור דברים. חז"ל כבר אמרו לנו שאין שמחה כהתרת הספקות. נראה שיש משהו בעמימות שספקות או שאלות פתוחות יוצרת, שגורמת לנו לחוסר נוחות ומערערת לנו את תחושת הבטחון. ואם אדם אחר שואל אותנו שאלות קשות אז בכלל! תוסיפו גם ענייני אגו ותחושה שמתקיפים אותנו ועלינו להתגוננן בכל מחיר, גם במחיר של אמת וצמיחה אישית.
בכדי להסביר לכם למה בכל זאת שווה להתאמץ להתגבר על החסמים הפסיכולוגים שלנו, אני רוצה להציג לכם טעימה מהפוטנציאל האדיר שיש לכלי הזה של שאלת שאלות.
בכלל יש ביטוי שאומר שאלה פותחת, תשובה סוגרת. שאלה פותחת לנו הרבה כיווני מחשבה. שאלה אחת יכולה לקבל מספר תשובות. שאלה טובה יכולה להביא לדיון יותר פורה מאשר תשובה, שאחריה אין כל כך מה לדון.
ועכשיו מזוית אחרת. תחשבו על סיטואציה יומיומית בה ראובן מספר לשמעון על היום השקה שעבר עליו. שמעון מקשיב ואחר כך מספר סיפור דומה שאירע לו פעם.
יש שתי דרכים לפרש את כוונתו של שמעון:

1. שמעון מגלה אמפתיה והבנה למצבו של ראובן ואף נותן לו תחושה שהוא לא לבד שהרי זה קורה גם לאחרים.
2. בהקשר של נושא השיחה שמעון מוצא פתח לדבר על עצמו בכדי לעורר רחמים אצל השני או לזכות לשבחים, רק בגלל שהוא מנומס הוא חיכה שראובן יגמור לפני שהוא מספר.

איך נבחין בין שני המצבים האלה המאוד דומים מבחינה חיצונית? נראה אם שמעון שואל את ראובן שאלות. אם כן סימן שהוא מתעניין בסיפורו של ראובן ורוצה להבין אותו יותר. אם לא אז כנראה שהוא מקשיב על מנת להגיב ולא מקשיב על מנת להבין.
אני קופץ אתכם לסוג אחר של אינטראקציה, טיפול פסיכולוגי. מי שלמד אחד ממקצועות הטיפול או חווה טיפול בעצמו יודע שפסיכולוגים מרבים לשאול שאלות. יש כמה סיבות לכך.
ברמה הכי פשוטה שאלת שאלות היא כלי טכני לשאיבת מידע ומהותית זה לא שונה מרופא או אינסטלאטור שגם מתחילים את עבודתם בשאלת שאלות. מעבר לכך מה שאמרנו לגבי כל אינטראקציה אנושית ששאלת שאלות היא דרך להביע ענין ואכפתיות ובכך גם ליצור או לחזק קשר בין אישי נכון גם כאן. והקשר שנוצר בין מטפל למטופל הוא חלק קריטי מתהליך הטיפול.
אבל אפילו מעבר לכך. בזה שמטפל שואל שאלות ולא נותן תשובות יש פה שתי אמירות. אחת צנועה ש"לי אין את התשובות". ואחת מעצימה ש"לך יש את התשובות". תחשבו שהרבה מהמטופלים באים עם דימוי עצמי ירוד או כשורש הבעיה שלהם או כתוצר לוואי של הבעיה שלהם. וכך המטפל מעצים את המטופל ומחזק אצלו את תחושת המסוגלות. זאת אומרת שעוד לפני שיש תשובות תהליך ההחלמה התחיל.
אני חושב שערכן של שאלות הוא עקרון יהודי ידוע. זהו מסר שמחדדים אותו בליל הסדר. בליל הסדר לא רק שאנחנו מספרים את סיפור יציאת מצרים בדרך של שאלות ותשובות, אלא שאנחנו גם מעודדים לשאול שאלות שאין עליהן תשובות. למשל, אנחנו מסירים את הקערה מהשולחן כדי שהילדים ישאלו. ואם ישאלו מה נענה להם? הסרנו כדי שתשאלו?! אין לנו תשובה מעבר לכך. ברגע ששאלו השגנו את המטרה שלנו.
קשה אבל אפשרי להתמודד עם החסמים הפסיכולוגיים שציינתי קודם. צריך לשנן ולהפנים את כוחן של שאלות ויכולתם לקדם ולהצמיח אותנו. כמו כן, עלינו לבחור לעצמנו פרספקטיבה מועילה ומקדמת. אנחנו יכולים לבחור אם לראות שאלה כאיום או כהזדמנות.
אנחנו מבני בניו של אברהם אבינו. בואו נהיה גם מתלמידיו ונעלה את השאלות הכי נוקבות ולא נוותר עד שנגיע לאמת. בכך נשנה גם את חיינו ואולי גם את הסביבה שלנו ואת העולם כולו.