שאלת תם
ראשית כל ברצוני להודות לרב על המאמרים, שיעורים ושו\"ת המחכימים ומלמדים – ואף מלהיבים ללמוד עוד – כל כך.
שנית, אני נהנה מהאתר מאוד, ומהעובדה שהרב מפנה מזמנו לענות לשואלים בפרט שלא תמיד זה לרמה של הרב.
יש ענין שמטריש אותי זמן רב, והיום מישהו שלח לי אמרה חב\"דית מתוך הלוח היום יום שלהם , האימרה היומית של היום, הקשורה לענין :
בין קרירות לכפירה ישנה מחיצה דקה מאוד. כתוב \"ה\' אלוקיך אש אוכלה הוא\", אלוקות [=יהדות] היא שלהבת אש, ללמוד ולהתפלל צריך מתוך חיות והתלהבות.
כלפי מה דברים אמורים: הרב מרבה להדגיש את ענין הלימוד, השכל, ההבנה וכו\'
באתר הרב אף מצטט בכל חלון את דברי הריא\"ה קוק \"החסרון היותר גדול שיש בתכונתה של יראת שמים שאינה מחוברת יפה באורה של תורה, היא מה שבמקום יראת חטא, היא מתחלפת על יראת המחשבה, וכיון שהאדם מתחיל להיות מתירא לחשוב, הרי הוא הולך וטובל בבוץ הבערות, הנוטלת את אור נשמתו, מכשלת את כחו, ומעיבה את רוחו\\\".
אבל מה עם דברי הריא\"ה בסימן שלאחר מכן:
\"לא על המחשבה לבדה יחיה האדם, כ\"א על המהות הנשמתי שלו, שאותה צריך לשמור מכל משמר. והיא מתת אלהים היא, ונשמרת היא בשמירה אלהית דוקא. שמור מצותי וחיה.\"
\"צריך לעסוק תמיד בדבר הכלל של יראת שמים, להבין את תוכן ענינה, ולקנות אותה בטהרתה, בתור הסגולה היותר יקרה של החיים, ואח\"כ להסתכל בפרט באותה היראה המיוחדת לישראל, מה היא, ומה המה גדריה העצמיים.\"
שאלתי שאלת תם, ולא לקנטר חלילה. מקוה לקבל מענה הרב
לא הבנתי את השאלה. אם רצונך בפירוש לדברי הראי"ה כלך לך למומחים למשנתו. אני לא נמנה עמהם. ככלל, גם אם יש בקטע הזה משהו שסותר את שיטתי (כך אני מבין שאתה חושב), זה לא ממש משנה לי. מבחינתי הראי"ה הוא מקור השראה ולא סמכות. אני מצטט ממנו את הקטע הזה כי הוא מתאים למה שאני חושב.
לעצם הדברים, אני לא ממש מבין מה פירוש המושגים "מהות נשמתית", ומה היחס בינה לבין שכל או רגש, ולמה הוא מתכוון בכלל של יראת שמים שיש לקנותה בטהרה. המושגים הללו לא ברורים לי, ואין לי הרבה מה לומר עליהם.
אני מתאר לעצמי ש"מהות נשמתית" הכוונה לאותו חלק באדם שחז"ל כינו בשם "יצר טוב", שזו נטייה בנפש לכיוון הטוב. היצר הזה הוא סוג של דחף ולא מושפע מהחלק החושב כך ששכלתנות לא מעלה ולא מורידה ממנו.
ואז מה? טוב שיהיה לנו יצר טוב וכדאי לטפח אותו. שיהיה. מה זה נוגע לדיון שלנו?
כוונתי היתה להציע הסבר לביטוי של הרב קוק "מהות נשמתית".
אותה "מהות נשמתית" איננה שכל ואיננה רגש (אם כי ניתן להשתמש בהם בכדי להיפגש איתה, בדומה לדבריו אודות האמונה שאיננה שכל ואיננה רגש). אני מציע מדובר בנטיה פסיכולוגית שצריכה פיתוח, ופיתוחה לא נעשה ע"י פעולה שכלתנית אלא ע"י בחירה באותה נטיה טהורה שטבועה באדם בעל כורחו, כך שלא פילוסופיה נצרכת כאן אלא בחירה.
השאלה כאן הייתה על מרכזיות השכל וההכרעה מול החום והרגש. אני שואל מה אומרים דברי הראי"ה על המהות הנשמתית הזאת לנדון דידן? אני לא רואה מה הם תורמים לעניין.
אגב, השאלה האם אלו לא שכל ולא רגש היא סתם עניין להגדרה. בעיניי אמונה היא שכל במובן לגמרי רגיל ויצר (רע או טוב) הוא רגש במובן לגמרי רגיל.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer