משמעותם התיאולוגית של משפטיי גדל

מציאות חוץ-לוגית:
ע"פ תפיסתך, כפי שאני מבין אותה, העמדה האנליטית מנסה להעמיד את המציאות כולה על הלוגיקה, כלומר על השפה. לפי גישה זו אין מקום לדואליזם, קרי אין תוכן לטענותינו אודות המציאות.
העמדה הסינתטית, להבדיל, גורסת שיש אונטולוגיה נפרדת מעצם התיאור המילולי (הלוגי). יש מציאות חוץ-לוגית.

האם זו איננה עמדתך?

לא הבנת את תפיסתי. אנליטי הוא מי שחושב שהלוגי הוא חזות הכל. כלומר הוא מקבל רק מסקנות של טיעונים לוגיים תקפים (ולא אנלוגיות או אינדוקציות וכדומה). הוא סובר שכל מה שמעבר ללוגיקה (כמו ערכים למשל, או מטפיזיקה) הוא חסר ערך וסובייקטיבי. הסינתטי מקבל גם טיעונים רכים יותר, ולא רק דדוקציות לוגיות. אבל גם הוא כמובן לא מקבל את מה שמעבר ללוגיקה במובן של קבלת סתירות, שהרי אין חיה כזאת. זה סתם נונסנס.

אז נראה לי שבכ"ז הבנתי..

לא טענתי ואף לא חושב כך שלתפיסה הסינתטית, ככל שהיא עצמה מתבטאת בשפה ובמילים (והרי היא עצמה מקיימת דיון פילוסופי…), יש את הפריווילגיה לקבל סתירות. אין לה כל פריווילגיה שכזו.
ועדיין אתה יכול בכפוף לחוקיות הלוגית לתאר עולם שבו הישויות עצמן אינן נענות ללוגיקה (לחוק הסתירה).
דוגמאות לישויות כאלה: החלל, הזמן, אלוהים, נפש, ערכים וכו'. התיאור של הישויות הללו יכול (וצריך להיות) קוהרנטי, כלומר חף מסתירות. למרות זאת תיאור כזה נושא תוכן ואיננו טאוטולוגי.

תפיסה רציונאלית (סינתטית) מחויבת לדואליזם חד ככל האפשר ולטענתה הלוגיקה לבדה לא תוכל לספק לנו אותו (ראה ויטגנשטיין המוקדם וביקורתך עליו). מתחייבת "קפיצת אמונה" שאם לא כן לא בידלת את עצמך באופן אפקטיבי ממי שדוגל בתפיסה האנליטית.

לא הבנתי מילה. תיאור חף מסתירות, אז באיזה מובן הוא מחוץ ללוגיקה? ומה פירוש "למרות זאת תיאור כזה נושא תוכן ואינו טאוטולוגי". מה הקשר בין חף מסתירות לבין ריקות מתוכן? מהי אותה "קפיצת אמונה"?

סליחה שאני מתערב, אבל האם "החלל, הזמן, אלוהים, הנפש, ערכים וכו'. הם ישויות שלא נענות לחוק הסתירה?! אתה בטוח?

אזרח, אני מניח שהשאלה שלך מופנית לדורון. אני לא מבין את הביטוי "ישויות שלא נענות לחוק הסתירה".

מיכי ואזרח יקרים וחביבים.
האם לדעתכם מי שמחזיק בעמדה סינתטית יכול לטעון שהלוגיקה (חוק הסתירה) חלה על עצמים הנפרדים מהאדם, כלומר נפרדים מהלוגיקה שהוא עושה בה שימוש כדי לדבר על אותם עצמים?
בעיניי טענה כזו היא חסרת מובן. אני חושב שחוק הסתירה מתקיים רק לגבי מושגים, לא לגבי המושאים שאותם מושגים מייצגים. המושאים האלו, לפחות בעיניו של מי שמחזיק בעמדה סינתטית, נפרדים ממושגיהם.

כמובן שבעלי עמדה אנליטית יקפצו על טענתי זו זו כמוצאי שלל רב ויגידו, שעצם הטענה שלי לעיל נעשית בשפה אנושית ולכן גם היא עצמה "לוגית" (כלומר לשיטתם אין עצם ריאלי, אלא "עצם" בלבד ולפיכך חוק הסתירה דווקא כן חל עליו).
בשביל בעלי עמדה כזו הלוגיקה היא באמת חזות הכל (דוגמה: פרמנידס- "מה שקיים קיים ומה שאינו קיים אינו קיים").

על אף שעמדה שכזו בהחלט מפתה, בחשבון אחרון היא איננה רציונאלית. בעיניי רק עמדה המקבלת שיש משהו בסיסי "מוזר" בעולם עצמו (דהיינו במציאות הנפרדת מאיתנו, לא בשפה ובלוגיקה שלנו) יכולה להיות סינתטית (ורציונאלית) באמת.
לכן קראתי לזה "קפיצת אמונה".

שים לב שאינני טוען כי ניתן לחרוג מהלוגיקה בתוך (!) השפה או המחשבה האנושית "הרגילות". כל שאני טוען הוא שהלוגיקה איננה חזות הכל (יש לנו למשל הסתכלויות שכליות).

לגבי משפטי גדל… טוב נו, לזה כנראה כבר לא נגיע… רק אומר שרבים וטובים ממני (כולל כנראה גדל עצמו) חשבו שהם ראייה מצוינת לפלטוניזם שגדל החזיק בו. אני חושב שהם צדקו.
לגבי זה הייתה לי איזו אינטואיציה רופסת, שלפיה הוכחת הפלטוניזם ע"י משפטי גדל צריכה לקחת אותנו שלב נוסף (בשם העקביות) ולהוביל לתיאולוגיה.
זו הייתה השאלה ששאלתי בתחילת דבריי, עליה השלום.