חניה בכחול לבן

אין כאן בעיה של גזל? (יותר חמור מאי ציות לחוק)

ומה בדבר הצו הקטגורי?

לא נראה לי שיש כאן גזל. קרקע אינה נגזלת, ואת הממון שדורשים עבורה החזקתי אצלי כדרכם של בני אדם ועל כך אמרתי שמסברא יש כאן מקום להקל.
הצו הקטגורי אומר לעשות מה שהיית רוצה שיהיה לחוק כללי. זה מה שאותו אדם עושה כאן. החוק הכללי הוא שמקיימים את החוק עד כדי חיפופים. כך נכון וכך ראוי בעיני רוב הציבור וגם בעיניי.

לפי זה גם מי שמעלים מס בדרך אקראי לא עובר בגזל?

יש מקום לסברא הזאת, אם כי יש חילוק. מסים הם תשלום על שירותים שאתה מקבל, ולכן שם זה לא רק ציות לחוק אלא סוג של גזל. לעומת זאת, תשלום בחניה בכחול לבן זה לא תשלום על שירות אלא ציות לחוק (גם אם העירייה מייצגת את הציבור שהוא בעל הקרקע).

לא הבנתי למה חניה בכחול לבן זה לא תשלום על שירות? חלק מתקציב העירייה מתבסס על הכנסות מתשלומי חנייה בגחול לבן וזה מאפשר להפחית את הארנונה.

לא נראה לי שזה עובד כך. זה רצון להגיע לעוד הכנסה שתתווסף לתקציב. אבל זה לא אומר שמדובר בתשלום על שירות. האם קנס תעבורה גם הוא תשלום על שירות? גם הוא מתווסף לתקציב המדינה.

למה לחנות ב'כחול לבן' כשיש חניה בשפע ב'מחנה הציוני' שכל התנועה יצאה ממנו 🙂

בברכה, אבי גבאי

בהמשך לעניין הזה, במה חניה בכחול לבן שונה מחנייה בחניון פרטי שגובה תשלום שעתי על החניה שלו?

בחניון פרטי יש בעלים לשטח והוא משכיר אותו תמורת תשלום. כמו כל שכירות. אבל חניות כחול לבן הן סוג של מס ולא תשלום דמי חניה לבעלים. סה"כ גם אני אחד הבעלים, ולכן אפשר לחפף מדי פעם כמו כולם (כשזה הנוהג המקובל).

הטיעון הזה תקף כלפי כל מס (מע"מ, מס הכנסה וכו). למה מס הכנסה נחשב תשלום על שירות ומס חנייה לא?

ראשית, לגבי כל מס הייתי כותב דומה לזה (וגם כתבתי ככל הזכור לי). אבל מעבר לזה, מס הכנסה נקבע לפי סך השירותים מול ההכנסות שרוצים. החניה היא ניצול הזדמנות ולא חלק מתחשיב ההכנסות הכולל.

כתבת לעיל שיש הבדל בין מס חניה למס רגיל:
"מסים הם תשלום על שירותים שאתה מקבל, ולכן שם זה לא רק ציות לחוק אלא סוג של גזל. לעומת זאת, תשלום בחניה בכחול לבן זה לא תשלום על שירות אלא ציות לחוק"
אני חושב שגם ההכנסות מתשלומי חנייה הן בסה"כ צפויות ברמה שנתית, וכשבאים לתכנן תקציבית את ההוצאות לשנה הקרובה סביר להניח שמתחשבים גם בהכנסות מתשלומי חנייה.

ברור, ועדיין יש הבדל בין הכנסות שמתחשבים בהן לבין תשלום על שירות. הרי גם מה שמתחשבים בתשלום על החניות הוא בתשלום בפועל, ואם אנשים נוהגים לחפף זה גם החישוב התקציבי שעושים.

אבל אנשים נוהגים לחפף גם בתשלומי מס הכנסה ומע"מ, והתכנון התקציבי מניח שיהיה אחוז מסוים של מעלימי מיסים רגילים. ולגבי תשלום על שירות, למה תשלום מס הכנסה נחשב תשלום על שירות, ותשלום מס חנייה לא?

אבהיר שוב. תחשיב המס הוא בבסיס התקציב (המסים מוטלים מעיקרא לפי צרכי התקציב). תשלומי חניית כחול לבן הם ניצול הזדמנות שאחרי שהוא נגבה התקציב מתחשב בו.
מכיון שכך במס רגיל יש סברא שהוא תמורה לשירות וכל חיפוף הוא גזל ואילו בחניה חיפוף רק יגרום לתחשיב נמוך לצרכי התקציב.
כאמור ההבחנה הזאת היא רק צד. הערתי שיש גם צדדים לא לחלק לשני הכיוונים (לאסור חיפוף בשניהם או להתירו בשניהם)

חשבתי להציע חילוק שמטרת התשלום על חניה בכחול לבן היא לא כמו המטרה של שאר המיסים, אלא מטרתו למנוע מאדם אחד לתפוס חניה של הציבור לזמן רב. כלומר, בעיקרון החניות בכחול לבן היו אמורות להיות בחינם כמו כל משאב ציבורי עירוני (פארקים, מגרשי ספורט, גני שעשועים וכו), רק שכדי להבטיח חלוקה הוגנת מיטבית של המשאב הזה, יש לדרוש תשלום סמלי מינימלי בעבורו (ולראיה, המחיר לשעת חניה בכחול לבן לא מתקרב למחיר השוק של שעת חנייה בחניון פרטי, אם המטרה הייתה גביית מיסים באמצעות מקומות החנייה, המחיר היה אמור להיות דומה למחיר השוק). לכן, מי שמחפף בתשלומי חנייה לא פוגע במאמצי גביית המיסים של הציבור, אלא רק במנגנון ניהול הקצאת משאבי החנייה שלו.

אכן יש מקום לסברא זו. היא מצטרפת למה שכתבתי למעלה, שהרי ה"מס" הזה לא מוטל באופן שוויוני אלא לפי מי שרוצה חניה. זה הבסיס לטענתי שזה לא מס אלא ניצול הזדמנות. אתה מוסיף כעת את ההסבר הספציפי לניצול ההזדמנויות הזה, ואומר שזה במטרה לחלק את זמן החניה. אפשרי בהחלט.

אם איני טועה, אין איסור בחוק לחנות בכחול לבן בלי לשלם, אלא שמי שתופסים משלם קנס (וכפי שאין איסור לנסוע מעל המותר). לכן ניתן יהיה לקחת סיכון ולחנות בכחול לבן בלי לשלם, ואין בכך איסור