ימין ושמאל בהקשר הפוסטמודרני

לטענתו השמאל הרדיקלי הוא בעצם תפיסה ימנית אינדוודואליסטית קיצונית – אתה מסכים??

לגמרי. וגם כתבתי זאת לא פעם. הרדיקליות של שני קטבים נפגשת במקרים רבים (הדעות מסודרות על מעגל ואל על קו).

כיצד אם כן אתה מגדיר את עצמך? לפי הבנתי אתה איש ימין, אז אתה שותף לביקורת השמאלנית? או אולי יש לך לבד מהערך האינדוודואליסטי גם ערך לאומי שמאזן זאת? כלומר, גם לאיש ימין יכולה להיות מתח בין שני ערכים (אלא שבסופו של דבר, הערך הימני מעט חזק יותר)

מה שקורה פה בעצם שהרדיקליות של שני הצדדים כפי שהוא מציג אותם (גדי טאוב) היא בעצם אנרכיה.אבל זו לא אותה אנרכיה.האנרכיה מצד ימין היא סוג של ג'ונגל. לכל אחד זכות לנצל את כשרונו ע"מ להשיג הישגים מבלי שאיזו ממשלה (או חברה ) יפריעו לו וגם אם כל כשרונו הוא כוח הזרוע. לעומת זאת האנרכיה משמאל דווקא מגיעה מתוך רצון שלא לפגוע בשוויון ומצד שני גם שלא להגביל את זכויות הפרט.אבל באמת כן יש ימין ושמאל (ההיפגשות בקצה השני של המעגל היא רק ברמת התוצאה אבל לא ברמת העקרון). ימין זה כלל ושמאל זה פרט. ימין רדיקלי לפ]י זה זה פשוט פאשיזם ושמאל רדיקלי באמת זו אנרכיה בה אין שום כלל בכלל. בפועל שמאל קיצוני הוא קומוניזם אבל זו הסתירה הרגילה של צד שמאל (פרדוקס ראסל.אני אוהב לחשוב על קבוצת כל הקבוצות שמכילות את עצמן (קבוצת הנקין נדמה לי קוראים לה) בתור צד ימין וקבוצת כל הקבוצות שלא מכילות את עצמן (קבוצת ראסל) כצד שמאל).כלומר הוא יוצר מנגוני כפייה פאשיסטיים (אמא רוסייה) בשביל לכפות את "אל השוויון" שלו על הפרטים. אבל צד שמאל אמיתי אין שוויון באמת אלא בכלל חוסר היתכנות להשוואה (קריטריון להשוואה) בעוד בימין יש היררכיות (ההכרחיים לקיומה ותפקודה של החברה כיישות אחת)

כלומר בימין יש גם אי שוויון בין הפרטים (יותר מדויק יש יחס סדר בין הפרטים.הררכיה. ומכוחו לפעמים יש שויוון גם) אולם ככזה שהכרחי לקיום החברה. וגם בצד שמאל יש אי שוויון אבל הוא מעצם חוסר ההיררכיה בכלל (איזשהוא עיקרון השוואה.כלומר אין חוסר שוויון וגם אין שוויון.אין יחס סדר וגם לא יחס שוויון)

ראשית, זה שקוראים למשהו שמאל לא אומר שהוא באמת שמאל. מה שמכונה כאן שמאל קיצוני הוא גישה אינדיבידואליסטית שלא מוכנה לקבל ערכים מחייבים. במצב כזה אי אפשר לכפות כלום, וממילא נוצר מצב דומה לאוטופיה הימנית.