טוב לו לאדם שלא נברא
חזל מלמדים אותנו ש"טוב לו לאדם שלא נברא מאשר שנברא" ועכשיו שכבר נברא ירבה בתורה ובמעשים טובים.
אך למען האמת זה די מתסכל אותי לחשוב על כך שהיה עדיף שלא הייתי נברא בכלל
ופשוט אלוקים בלי לשאול אותי החליט לברוא אותי ולהכניס אותי בעל כורחי למין כזה משחק שהכללים בו הם :אם תעשה מצוות תרוויח ואם תעשה עבירות תפסיד. זה כמעט יישום מדויק של המשפט :"אם אתה לא יכול להביס אותם אז תצטרף אליהם" זה די מתסכל אותי ואמנם אני ממשיך לשמור תורה ומצוות אבל אני די חסר מוטיבציה לגבי כך. אשמח לתובנה כלשהי שלך בנושא אולי זה יעזור תודה מראש
חנן, השאלה החשובה היא מה אתה מרגיש ולא מה חז"ל אמרו. הם יכלו לקבוע קביעה ערכית או עובדתית, אבל מה שעדיף לך רק אתה קובע. אם אתה מצטער על כך שהביאו אותך לעולם אין לי פתרון בשבילך (אולי אחרי העוה"ז תבין מדוע בשורה התחתונה זה בכל זאת היה טוב יותר). אבל אם זו רק קביעה של חז"ל אני לא רואה מדוע להיות מוטרד מזה.
אז רק בשביל להבין:אתה אישית לא מסכים עם הקביעה הזו של חזל?
אפשר להבין את הקביעה החז"לית כך:
"לא נוח לו לאדם שנברא" – מבחינת נוחות החיים מלאים בקשיים ולא מעט רגעי סבל אבל קושי וסבל אינם בהכרח אומרים שהחיים אינם טובים. אדם יכול להיות מאושר גם בתנאי מחייה שאינם נוחים, והפוך אדם יכול להיות אומלל בתנאי מחיה מאוד נוחים. רוב בני האדם חפצי חיים ורואים בחיים כדבר טוב (גם אם לא תמיד נוח).
אני אישית חושב שהאמירה הזאת, לפחות אם היא מתפרשת כפשוטה, מבוססת על טעות מושגית. לדעתי אי אפשר להשוות בין מצב שאני לא קיים למצב שכן. אם תשאל אותי כיום אני שמח שאני קיים, אבל זה משפט לא מוגדר היטב, כי כאמור הוא לא יכול להיות מבוסס על השוואה בין מצבים.
לכן לדעתי סביר יותר לא לפרש את דבריהם בצורה כזאת, אלא להבין שכוונתם לתאר באופן ציורי את הסכנות בעוה"ז עד שציורית ניתן לומר שעדיף היה לא להתקיים. והדרך להפוך את זה לכדאי הוא לפשפש במעשיו.
אמנם אם מסתכלים מנקודת המבט של הנשמה (מה שאין לי מושג איך אפשר לעשות) אולי יש לזה משמעות: השוואה בין מצב שהיא לא מתגשמת בחומר למצב שכן. כאן לפחות ההשוואה יש בה ממש ברמה המושגית, אבל עדיין אני לא רואה כיצד ניתן לקבוע משהו כזה.
אורן, דווקא לדעתי זה פירוש פחות סביר. בסה"כ כשאומרים שמוטב לא להיברא נראה שמתכוונים לשורה תחתונה. אבל יש דרכים נוספות להסביר זאת, למשל מה שהצעתי כאן למעלה.
גם הרבה פעמים ניתן לעשות כעין אוקימתא ולומר שיש היבט מסוים שמבחינתו אולי עדיף לא להתקיים, אבל זה לא אומר שסך ההיבטים הוא כזה. ואולי לזה התכוונת כאן, אלא שבהיבטים לא בהכרח ניתן להגיע לסיכום ולשורה תחתונה, משא"כ בחלוקה לימים ושעות כפי שהצעת.
הגמרא ביומא מייחסת את האמירה הזו לעזאל ועזאזל שהושלכו ארצה.
וניתן לבאר זאת כמודעות של האדם למוסר (הטוב והרע) ולעובדה שהוא איננו עומד במדרגה שהוא מציב לעצמו. במצב הזה הוא שופט את עצמו לחומרה ואומר מוטב שלא נבראתי. אולם דווקא גישה כזו מובילה למיהליזם מוסרי שמביא את בני האלוהים לקחת את בנות האדם. ועל כך אומרים חז"ל עכשיו שנברא יעשה תשובה.
כשהאדם מנותק מעצמו, ממי שהוא באמת ולא מי שהוא מדמיין שהוא, אז הוא מרגיש , עדיף שלא הייתי נברא,מהסיבה הפשוטה ,שהיא חסרון הדעת.
ואז שמשלים את הדעת ,
מצויין שנברא, כי הוא מבין את התהליך ,
ומסתכל עליו מנקודת מבט אלוהית ולא רק של הדמות שהוא חושב שהוא.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer