שאלות כלליות

3. האם אתה מקבל את התנאים שהרמב"ם מונה בתור נס במאמר תחיית המתים כנכונים?
עלו לי עוד כמה שאלות: 1. האם אתה באמת שקלת להיות לא דתי או שקודם הנחת שעדיף להיות דתי ואז מצאת את ההוכחה הפילוסופית לזה?
2. אתה טוען שאדם לא שינה את דעותיו בעקבות לימוד תנ"ך. אבל אותו דבר נכון לגבי תושב"ע. האם ראית פעם פמיניסטית שהפסיקה להאמין בערכיה כי כתוב בגמרא דברים שוביניסטיים? או מישהו לא גזעני שהחליף את עמדתו בגלל המימרא "טוב שבגויים הרוג"?
3. בתגובה לסרטוני IGOD הראת שיש לחכמים סמכות לקבוע הלכה. אבל לכאורה פשט הכתוב מדבר על הכוהנים. אז איך יצא שדווקא הכוהנים היו צדוקים?
4. לענ"ד הצדוקים ידעו כמובן שיש מסורת אבל הם לא ראו בזה מקור סמכות.(אני מסיק את זה מדברי יוספוס שאומר שהצדוקים לא מקשיבים לדברים שהתקבלו במסורת ולא כתובים בתורה) האם הפרושים הם לא השמרנים בעצם שאתה כל כך יוצא נגדם? הרי הם הקשיבו למסורת.

3. (?) לא יודע מה התנאים.
1. כן. אבל איני חושב שההחלטה של מישהו היא פילוסופית טהורה.
2. לא. אבל ראיתי פמיניסטיות שמבינות שההלכה שוביניסטית ולא מיישבות אותה לשיטתן, ומי מהן שמחויבת להלכה גם מקיימת זאת. זה בדיוק ההבדל.
3. לא הבנתי את השאלה.
4. מה רע להקשיב למסורת? השאלה מה במסורת והאם אתה ביקורתי כלפיה.

3.א. שלושת התנאים הם :1. שדבריו של הנביא מתקיימים. 2. שיהיה כנגד הטבע. לא באופן פיזיקלי דווקא אלא גם באופן הסתברותי. כמו זה שהמקנה של עם ישראל לא מת בדבר. או שהארבה במצרים הגיע בצורה בלתי רגילה. 3. כאשר תנאי מסוים קורה הרבה פעמים. לדוגמא קללה או ברכה. (ככה אני הבנתי . זה לשונות של הרמב"ם : "הימשך האפשר ההוא המתחדש והתמדתו כברכות והקללות. כי אלו היה פעם אות או שתים, לא היה מופת והוא נאמר שהוא במקרה. וכבר באר בתורה ואמר "אם תלכו עמי קרי", כלומר שתשימו מה שיחול בכם מאלו המכות מקרה לא שהם עונש, אמר שהוא ית' יתמיד בחרון אפו הדבר ההוא אשר חשבתם אותו מקרה. אמר "והלכתם עמי בקרי והלכתי עמכם בחמת קרי". אולי הפירוש באמת אחר והבנתי לא נכון)
חשוב להבהיר שרק אחד מהתנאים חייב להתקיים לפי הרמב"ם. האם אתה חושב שהתנאים האלה הם פרמטרים טובים לבדיקה האם המקרה הוא נס?

3.ב. כִּי יִפָּלֵא מִמְּךָ דָבָר לַמִּשְׁפָּט – בֵּין דָּם לְדָם, בֵּין דִּין לְדִין, וּבֵין נֶגַע לָנֶגַע, דִּבְרֵי רִיבֹת בִּשְׁעָרֶיךָ – וְקַמְתָּ וְעָלִיתָ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה' אֱלֹהֶיךָ בּוֹ.
וּבָאתָ אֶל הַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם וְאֶל הַשֹּׁפֵט אֲשֶׁר יִהְיֶה בַּיָּמִים הָהֵם, וְדָרַשְׁתָּ וְהִגִּידוּ לְךָ אֵת דְּבַר הַמִּשְׁפָּט.
וְעָשִׂיתָ עַל פִּי הַדָּבָר אֲשֶׁר יַגִּידוּ לְךָ מִן הַמָּקוֹם הַהוּא אֲשֶׁר יִבְחַר ה' וְשָׁמַרְתָּ לַעֲשׂוֹת כְּכֹל אֲשֶׁר יוֹרוּךָ.
עַל פִּי הַתּוֹרָה אֲשֶׁר יוֹרוּךָ וְעַל הַמִּשְׁפָּט אֲשֶׁר יֹאמְרוּ לְךָ תַּעֲשֶׂה, לֹא תָסוּר מִן הַדָּבָר אֲשֶׁר יַגִּידוּ לְךָ יָמִין וּשְׂמֹאל.
אתה הוכחת מכאן שלסנהדרין יש רשות להכריע בהלכה. אבל הפשט לא מדבר על הסנהדרין אלא על הכוהנים. האם זה לא הוכחה דווקא לצדוקים? שהרי הצדוקים היו הכוהנים שלכאורה היו צריכים לדעת את התורה.

נ.ב. הייתי בשיעור שלך בהושענה רבה לגרעין התורני בלוד. היה חזק מאוד.

איבדתי את המספור שלך.
3א. אני מסכים עקרונית. השאלה מה פירוש נגד הטבע הסתברותית. כידוע, הסתברות זה עסק מאד מבלבל.

לגבי השאלה המוזרה על הכוהנים: 1. גם למסורת ולדרש יש משקל. בהרבה דברים איננו הולכים אחרי הפשט. 2. בפסוק כתוב כהן, לוי ושופט, ואכן בסנהדרין ישבו גם כהנים. וזה שהצדוקים היו כהנים ממש לא רלוונטי לדיון. השאלה אינה מה הם יודעים אלא מה השקפתם.

למה זה שהכוהנים היו צדוקים זה לא רלוונטי לדיון? הם מקור הסמכות בענייני הלכה. בעצם אתה טוען שהשופט בעל הסמכות בדור שאחרי הנבואה זה הסנהדרין?

לומר שהכהנים היו צדוקים זו הכללה פראית. וכי לא היו כהנים פרושים?
וחוצמזה זה לא רלוונטי. אם יש היום כהן חילוני אז הוא בעל הסמכות? מה זה קשור?

כתוב ובאת אל הכוהנים אשר יהיו בימים ההם. מדובר על כוהנים שעובדים במקדש- משמע שכוהנים חילונים לא מהווים סמכות. הכוהנים הם מלמדי התורה לעם. איך יכול להיות שהם לא יודעים על תושב"ע??

עניתי על הכל. רק אוסיף שכהנים הם אלו המשמשים בקודש, וחברי הסנהדרין גם הם כהנים לעניין זה. כהן הוא תפקיד ולא בהכרח מוצא. ראה למשל בויקיפדיה כאן בסעיף על ביקורת המקרא: https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9B%D7%94%D7%9F#%D7%91%D7%A8%D7%90%D7%99_%D7%91%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%9E%D7%A7%D7%A8%D7%90
מיצינו את הדיון.