רבנית להפרשת חלה

הרב דווקא גם לי נראה שזה לא הטרלה, ואם כן זה לא בסדר שזה נראה ככה.
בכ"א,
1? למה לא יכול להיות שאם אדם יהיה יותר צדיק אז הגזרות כלפיו יהיו יותר השגחתיות ויהיה נתון פחות תחת הטבע? וממילא הפרשת חלה מוסיפה עוד מצווה לסל המצוות.
2. למה לא יכול להיות מצוות סגולתיות? למשל נאמר על כיבוד הורים (ושמא על כל החלק הראשון של עשרת הדיברות?) למען יאריכון ימיך. או נאמר לגבי שילוח הקן "שַׁלֵּחַ תְּשַׁלַּח אֶת הָאֵם וְאֶת הַבָּנִים תִּקַּח לָךְ לְמַעַן יִיטַב לָךְ וְהַאֲרַכְתָּ יָמִים".
לא יכול להיות שגם פה אין איזשהיא סגולתיות למצווה?

3. בעניין מעשרות, ושמא חלה נכללת בזה? אבל אולי אין כיום חלוקה ממש לכהן, אבל נאמר במלאכי:
" הָבִיאוּ אֶת כָּל הַמַּעֲשֵׂר אֶל בֵּית הָאוֹצָר וִיהִי טֶרֶף בְּבֵיתִי וּבְחָנוּנִי נָא בָּזֹאת אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת אִם לֹא אֶפְתַּח לָכֶם אֵת אֲרֻבּוֹת הַשָּׁמַיִם וַהֲרִיקֹתִי לָכֶם בְּרָכָה עַד בְּלִי דָי. "

ד"א באותו עניין אם אני לא טועה שמעתי בזמנו מהרב מדן משהו בסגנון שהנבואה שם היא על המחלוקת בין הנביא לעמ"י האם קיימת השגחה וצדיק ורע לו, ולאחר שזה לא הצליח ממילא נסגרת הנבואה (ספר מלאכי) ועוברים לעוה"ב(ויכתב ספר זכרון לפניו).

נראלי שהוא גם קישר את זה לפירוד של עמ"י (נראלי בעקבות הגלות), אבל לא לגמרי זוכר עכשיו איך.

ביחס להשגחה, תפיסתי היא שכיום כנראה אין דבר כזה. המעורבות של הקב"ה בעולם נעלמה (או לפחות כמעט נעלמה). הדבר פורט כאן במקומות רבים, ובטרילוגיה שלי בספר השני.
אבל גם אם הייתה מעורבות, אין להשתמש במצוות ובתורה כסגולה להבאת תועלת. בפשטות יש בזה איסור דאורייתא, אם כי יש קצת לפלפל בזה. אני מתכוון להקדיש לזה טור בקרוב.
וגם אם כל זה היה נכון, מניין מישהו יכול לדעת שהפרשת חלה היא סגולה לזיווגים או לכל דבר אחר? למה לא עמידה על רגל אחת, לימוד פרק צב בתהילים, כיבוד הורים, איכלת פירות שביעית, או פדיון פטר חמור? ההמצאות חסרות השחר הללו, גם אם אינן אסורות, הן שטות חסרת בסיס. אגב, לפי הרמב"ם שטות חסר בסיס היא היא יסוד האיסור של לא תנחשו ושאר אביזרייהו דע"ז.

בפשטות, לא הטרלה, כי אם פרסומת ״סמויה״.