שאלה על היחס למלחמה של רוסיה באוקראינה
אני באופן טבעי מרגיש צער על המלחמה, אבל דיברתי עם סבי שהוא ניצול שואה והוא אמר שהוא מאוד שמח, והזכיר לי כמה חוויות נחמדות שהיו לו ולמשפחתו עם האוקראיינים במלחמה, והרגשתי שיש בזה משהו אמיתי למרות שבמוסר העכשוי לא מקובל לחשוב בצורה כזאת, האם יש מקום לשמוח לדעתך?
הזכרתי בטור את אמי שמאחלת הצלחה מלאה לשני הצדדים (שיהרגו אחד את השני עד זוב דם). קשה לי להזדהות לגמרי עם זה, אם כי אני מבין לגמרי את התחושה. האוקראינים היו מהגרועים שבאנטישמים לאורך הדורות (כולל בשואה), רוצחים ושודדים ואונסים בלי שום סיבה. פראי אדם. הבנתי שגם בימינו יש שם לא מעט אנטישמיות (שמעתי תיאורים של אנשים צעירים יחסית, אם כי כמובן זה טעון בדיקה יותר שיטתית).
נכון שלא משיתים עוון אבות על בנים, ואנשים כיום לא אמורים להיענש על חטאי אבותיהם. אלא שזה רק אומר שאני לא אעשה להם כלום. אבל האם עליי להיעצב על מה שקורה להם? אני נעצב יותר על מה שקורה במקומות אחרים, שם האסונות כבדים יותר והעם הסובל רשע פחות.
כמובן שהכי טוב שאף אחד לא יסבול ושתשרור שלווה ושלום בעולם.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer