האם איסור הלבנת פנים חמור מאיסור שפיכות דמים?
חז"ל אמרו "מוטב שיפיל עצמו לכבשן האש, ואל ילבין פני חבירו ברבים".
כמדומני שבימינו גם התרבות המערבית הגיעה למסקנה זו. שהרי "זכות האישה על גופה" מקנה לה את הזכות להפיל את עוברה, אבל "זכות האישה על גופה" לא הקנתה ליובל דיין את הזכות שלא להושיט יד לג'ו ביידן.
זאת אומרת, שהלבנת פנים חמורה משפיכות דמים, שערך שדוחה שפיכות דמים נדחה מפני הלבנת פנים.
האם אני צודק בהבנה הזו?
ראשית, בפשטות הגמרא הזאת לא קובעת יחס בין ערכים אלא זו מימרא אגדית. נכון שבעלי התוס' פירשו אותה כפשוטה אבל אלו דברים תמוהים.
ההשוואה ליובל דיין חסרת שחר. יש הבדל בין לחייב אישה לגדל תינוק ברחמה תשעה חודשים על חשבון בריאותה ותחושתה הנפשית והגופנית וסכנות שונות, לבין לחייב אישה ללחוץ יד לגבר. יש גם הבדל בין הערכים שעומדים מול הזכות הזאת: בהפלות זה חייב העובר ואצל ביידן זה לא להביך אדם או לתת כבוד לנשיא. בקיצור, אין שחר לקו"ח של שטות הזה.
מעבר לזה, ההנחה שהיחסים בין ערכים הם טרנזיטיביים (אם A חמור מ-B ו-B חמור מ-C אז A חמור מ-C) אינה ברורה כל עיקר. לדוגמה, הורגים מחלל שבת, וזה לכאורה אומר שערך השבת גובר על ערך החיים, אבל לא מוסרים נפש על חילול שבת. זכור לי שהמשך חכמה העיר על כך.
חשבתי שהרב יכתוב שיובל אינה חייבת להושיט את ידה על מנת למנוע הלבנת פנים כשם שאיננה חייבת לעשות זאת על מנת למנוע שפיכות דמים, כי זו טריטוריה שלה ואין מצילים אדם בממון חברו, לא כ"ש בגופו [והזמן גרמא, פרשת פנחס דאזלינן מיניה, ורגיל על לשונו של המרא דאתרא כאן סברת הכלי חמדה שזמרי לא היה חייב לפנחס להפסיק לחטוא].
אדם שאינו קופץ למים להציל אשה הוגדר בגמרא כחסיד שוטה, לא כרוצח ואפילו לא כפושע. כנראה שזו זכותו שלא לסכן את גופו.
טוב שלא תקפו את חנניה מישאל ועזריה [כבשן האש..] על זה שהביכו את נבוכדנצר ולא פלחו לצלם.
זה לא שהושטת ה יד מונעת הלבנת פנים. אי הושטת יד היא הלבנת פנים.
אחרת לא מצאנו איסור הלבנת פנים כלל. כל פעם אומר שאני לא חייב להפסיק לדבר בשביל שההוא לא ייעלב.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer