סינתטי אפריורי
בפרק ו בשער ה12 בספרו 'שתי עגלות וכדור פורח', הרב מציג את הסתירה בין הידיעה לבחירה (או בין כל צמד מושגים לא תלויים) כדוג' למשפטים הסינתטיים אפריוריים – ומדגיש את העובדה שהיחס הוא החלק הסינתטי אפריורי.
לא הבנתי את החלק הזה. לכאורה החלק הסינתטי אפריורי הוא לא היחס בין המושגים אלא ההגדרות שלהן. אחרי שיש הגדרות אפשר לכאורה להצביע על הסתירה ביניהן באופן אנליטי. לדוג':
א) בכל צומת אני יכול לבחור בכל אפשרות שארצה.
ב) אלוקים יודע מה הולך לקרות וממילא, גם מה אני אבחר.
ג) אם אני יכול לבחור הכל אני יכול לבחור גם באפשרות שאלוקים 'יודע' שאני לא אבחר. – ממילא או שהוא טועה או שאני לא יכול לבחור בה. בכל מקרה הגענו לסתירה.
ולכן נראה שדווקא הגדרת המושג היא המשפט הסינתטי אפריורי- כי היא נובעת מתצפית ב'עיני השכל', (ולא הצגת הסתירה שנראית דווקא כמו השלב בטיעון שאנו עושים באמצעות החלק האנליטי שלנו). וממילא לא הבנתי למה הרב מדגיש דווקא את הסתירה..?
ראשית, לא "סתירה בין כל צמד מושגים לא תלויים" אלא "כל סתירה בין צמד מושגים לא תלויים" (לא כל צמד מושגים לא תלויים הוא סתירתי). טענתי היא שאם יש סתירה בין שני מושגים לא תלויים היא לעולם לא אנליטית, אלא או סינתטית-אפריורי (סותרת את תובנות היסוד שלנו. לא את הלוגיקה ולא את העובדות) או ממש אפוסטריורית (עובדתית).
הדוגמה שנתת לא נכונה. סעיף ג לא קיים (אי אפשר לבחור באפשרות שאלוקים לא יודע כי אין כזאת. אי אפשר לבחור באפשרות לא קיימת. כמו משולש עגול). זוזה בדיוק מוכיח שלא תצליח להגיע לסתירה אנליטית אלא אם תכניס אותה בידיים לתוך הגדרת המושגים שלך. אבל זה לא מעניין. הסתירות המעניינות הן סתירות שנוצרות בין צמדי מושגים שהגדרתם ידועה ומוכרת באופן בלתי תלוי (ולא כאלה שאני מגדיר אותם עכשיו כדי להראות שיש סתירה ביניהם).
ולשאלתך, זו בדיוק התשובה. הגדרת הידיעה והבחירה ידועות לי מהשימוש הכללי במושגים הללו. הסתירה נוצרת מהעיון שלי. לכן הסתירה היא המעניינת ששווה דיון, והיא סינתטית-אפריורי.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer