גבולות הגזרה של לימודים
הסוגיה במנחות שמתחילה בדף ז ע"ב דנה אלו הלכות ניתן ללמוד מאלו הלכות. האם מהלכה מסוימת בדם, שהוא לא קדש למחצה, כלומר שאם קיבל במזרק פחות דם משיעור ההזאות הנדרש, הדם לא קדש, ניתן ללמוד גם שמנחה שטעונה שיעור מסוים, ניתן להביא את השיעור בחלקים. לדוגמה, מנחת חביתין של כהן גדול היא עשרון, שמחציתו קרב בבקר ומחציתו בין הערבים, האם ניתן להביא חצי עשרון למנחת הבקר וחצי עשרון למנחת הערב, או שחייבים להביא את המנחה בשלמותה ואחר כך לחצות אותה. הגמרא דנה האם ניתן ללמוד מדם שכמו שדם אינו קדש לחצאים, כך מנחה אינה קדשה לחצאים, והגמרא מעמידה את הדיון האם ניתן ללמוד מילתא ממילתא, וכך הוא יתר הסוגיה שם.
ממה שראיתי זו סוגיה יחידאית בש"ס שדנה האם ניתן ללמוד מילתא ממילתא. ביתר הש"ס, לידיעתי לומדים נושא מנושא כמעט ללא היסוס. לדוגמה, משנה מסכת מנחות פרק יב משנה ה:
מתנדבים יין ואין מתנדבים שמן דברי רבי עקיבא רבי טרפון אומר מתנדבין שמן אמר רבי טרפון מה מצינו ביין שבא חובה ובא נדבה אף השמן בא חובה ובא נדבה
או הסוגיה בתלמוד בבלי מסכת סוטה דף טז עמוד ב
כדי שיראה על המים. תנו רבנן, שלשה צריכין שיראו: עפר סוטה, ואפר פרה, ורוק יבמה.
והגמרא לומדת עפר סוטה מאפר פרה.
ואולי גם בבבא קמא דף יז עמוד ב
אמר רבא: כל שבזב טמא – בנזקין משלם נזק שלם, כל שבזב טהור – בנזקין משלם חצי נזק. ורבא, צרורות אתא לאשמועינן? לא, רבא – עגלה מושכת בקרון קא משמע לן.
ונראה שלמדים דיני נזיקין מדיני טומאה וטהרה.
ואולי קשור לנושא גם דין מיגו דהווי דופן לעניין שבת, הווי דופן לעניין סוכה.
הסוגיה במנחות נראית יוצאת דופן, מהו ההסבר בסוגיה במנחות?
להיפך. בסוגיא שם מניחים שבוודאי אפשר ללמוד מילתא ממילתא, השאלה היא רק האם ללמוד מדם או ממשהו אחר. ומה שכתבו שם שמהלכתא לא יפלינן הכוונה רק להלמ"מ. וזה מצינו בכמה מקומות שלא לומדים קו"ח מהלכה וכו'. מידות הדרש נאמר על פסוקים ולא על הלמ"מ. ובהלמ"מ אולי אפילו לא לומדים במידות ההגיוניות כי ההלכה היא חידוש ואין לך בו אלא חידושו.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer