תרומת איברים

שואל:
כתבת: " גם אם יש איסור רצח, האיסור הוא על הרופא (שאוחז שזה מותר) ולא על התורם". השאלה אם התורם לא נחשב מסייע לדבר עבירה בכך שהוא מאפשר לרופא לעשות זאת. אילו החולה לא היה חותם על הכרטיס, הרופא לא היה מבצע את הרצח.
———————————————————————————————————————-
הרב:
יש כאן יותר ממסייע. זהו לפני עיוור. אבל עדיין עבירה קלה יותר מאשר רצח. זהו עוד סניף לקולא.
———————————————————————————————————————-
שואל:
אז אם הבנתי אותך נכון, למרות שיש פה לפני עיוור, מכיוון שיש פה פיקוח נפש של הצד הנתרם, זה גובר על לפני עיוור?
———————————————————————————————————————-
הרב:
אכן
———————————————————————————————————————-
שואל: לאחרונה נודע לי על כרטיס חדש בשם: "בלבבי" (פירוט בלינק: http://bilvavi.co.il/Home/About).האם לדעתך עדיף לחתום על כרטיס כזה? או שאולי אין כל כך הבדל?
———————————————————————————————————————-
הרב: לדעתי האישית אין הבדל, וגם באד"י אין צורך לדרוש כתנאי לתרומה אישור רבני. לדעת הרבה רבנים ההוא עדיף.

אשמח לפניה מדוייקת למאמרך בתחומין. תודה.

זה המאמר בתחומין https://mikyab.net/%d7%9e%d7%90%d7%9e%d7%a8%d7%99%d7%9d/%d7%aa%d7%a8%d7%95%d7%9e%d7%aa-%d7%90%d7%99%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%9d1/

הרב,
1. כתבת: "גם אם האדם התורם לא נחשב הלכתית כמת, עדיין מותר לקחת ממנו איברים להצלת חיים, שכן דמו סומק פחות מדמו של הנתרם. זה כמובן בניגוד לדעת כל הפוסקים (כמעט עד האחרון). אבל זו דעתי, ואם אתה שואל אותי אני לא רק מתיר אלא אף מחייב."

במקרה כזה שהתרת תרומת איברים מאדם שלא משנה מצב בריאותו לוקחים ממנו את הלב, וברור שהתורם ימות מזה, וברור שלנתרם יהא חיים בזכות זה, מניין לקחנו את הסמכות להחליט מי יחיה?

2. כתבת: ” גם אם יש איסור רצח, האיסור הוא על הרופא (שאוחז שזה מותר) ולא על התורם”.

אתה טוען שהרוצח הוא הרופא, זה לא מסתדר כי נניח שכרתי רוצח שכיר להרוג פלוני. הרוצח הצליח לרצוח את פלוני ונתפס ונחקר והוכיח שאלמוני שכר את שירותיו לרצוח את פלוני, מה יעשו לרוצח, מה יעשו לשוכר הרוצח?
לדעתי הרוצח הוא כמו הרופא כי הוא מקבל כסף על עבודתו אבל בתכלס הרוצח האמיתי הוא השוכר של הרוצח ואיתו יש למצות את הדין ולא עם הרוצח השכיר. הבנת?

3. יש עניין בהלכה שאם אדם גנב משהו תוך סיכון נפשו והצליח לגנוב אז זה שלו מה שגנב. ואי אפשר לקחת ממנו כי הוא סיכן את נפשו, השאלה שלי- האם אי אפשר לטעון שהרוצח השכיר "גנב" את נפש הנרצח בסיכון נפשו שלו אז הוא אמור להיות פטור מאותו הדין.
איפה כאן הטעות שלי?

1. להבנתי זו הקביעה ההלכתית. אם אתה חושב שלהלכה אין סמכות – אל תציית לה.
2. הבנתי ולא הסכמתי. דברי הרב ודברי התלמדי דברי מי שומעין (נכון שיש דיון על מי שמקבל כסף, כמו בשוכר עדי שקר להעיד, ואכ"מ).
3. אני לא מכיר את העניין הזה בהלכה. אני מכיר פטור של שובר כלים לשלם מדין קם ליה בדרבה מיניה. לשאלתך, הוא גם גנב את התורה כי עבר עליה – ולכן הוא פטור. זה פלפול חסר שחר.