ברכות הנהנין – שאלת הבהרה

הרב, מה לגבי כללי עיקר וטפל?
ובנוגע ל"כשיש לך ספק ברך שהכל בדיעבד" – נשמע אתה נותן הוראה איך להתנהל לכתחילה וקורא לזה בדיעבד. מה גם שלמיטב ידיעתי, במקרה של ספק בברכה לא אמורים לברך שהכל, אלא אם אדם כבר בירך שהכל "בטעות" כיוון שכך חשב שהברכה, ולאחר מכן התברר לו שהברכה היא אחרת, אז בדיעבד יצא ולא צריך לחזור ולברך את הברכה "הנכונה". האם לא זו ההלכה?
תודה רבה.

לא, זאת לא ההלכה. לגבי הפרשנויות שאתה שומע בין שיטי דבריי זה עניין שלך. אני אמרתי מה שהיה לי לומר. וכאן לא המקום לאנציקלופדיה בהלכות ברכות.

העניין של עיקר וטפל בברכות, היה ביחס לשאלה הראשונה של השואל. תוכל בבקשה להתייחס האם זו אכן ההלכה (שיש לברך על העיקר וזה פוטר את הטפל, מבלי להיכנס לאיך קובעים מה העיקר ומה הטפל), או שלשיטתך במקרה כזה אכן יש לברך על כל מרכיב בנפרד במזון המעורב (כלומר אין בכלל הלכה שונה לעירוב של אוכל)?

לגבי העניין של שהכל במקרה ספק, אם ההלכה היא שכך צריך לנהוג אז מה הבדיעבד פה? בדיעבד זה לאחר מעשה, לא?

אכן אין צורך באנציקלופדיה בהלכות ברכות, אני רק מנסה להבין את שיטת הרב בנושא. לא התכוונתי להעליב או משהו.

תודה רבה.

מי דיבר על עלבון?
כשיש טפל ועיקר ביחד כמו לחם ועליו חמאה או ממרח אחר, ברור שמברכים על העיקרי. השאלה לא עסקה כשאוכלים אותם מעורבבים כמאכל אחד אלא על כמה מאכלים שונים. כפי שכתבתי, יש לברך על כל מאכל שאוכלים ואין כאן טפל ועיקר אלא אם נאכלים כמאכל אחד.
ברכת שהכל מוציאה בדיעבד, ולכן כתבו הפוסקים שאם אינך יודע מהי הברכה ברך שהכל. ברור שאם יכול לברר את הברכה שיברר.

מהתגובה שלך, הצטייר שאולי חשבת שניסיתי להעליב/לעצבן אותך, וממש לא התכוונתי.

למיטב הבנתי, השאלה כן עסקה במקרה שאוכלים אותם בתערובת:
"מה הכלל כאשר אוכלים מספר מזונות בתערובת (נניח, סלט פירות עם תוספות של מיני מזונות)? באילו מקרים מספיק לברך על המרכיב הראשון בדרגתו? האם יש יוצאי דופן?"

לגבי ברכת שהכל, תוכל להביא בבקשה דוגמה לפוסקים שפסקו כך?

תודה רבה.

כשאוכלים סלט עם מזונות מברכים על כל אחד לחוד. זה לא נקרא ביחד. משהו ללפת את הפת זה ביחד.
ברמ"א סוס"י רב:
כל הפירות שיודע בהם שהם עיקר הפרי, מברך עליהם בפה"ע; ושאינן עיקר הפרי, בפה"א; ואם הוא מסופק בו אם הוא עיקר הפרי או לא, בפה"א; ואם אינו יודע מה הוא, מברך שהכל (טור).