מסיבת התה האתיאסטית
לתיאוריית המולטיורס קראת 'מסיבת התה האתאיסטית'. חשבתי על זה ולדעתי זו לא קביעה נכונה – המולטיורס מניח רק ישות אחת, והיא המכניזם שיוצר את היקומים. היקומים הם רק תוצאה של קיום המכניזם. למה הדבר דומה: יש דיון בקוסמולוגיה לגבי גודל היקום, לפי הרב אנחנו צריכים לקחת את ההערכה המינימלית, כי היא מניחה פחות ישויות (כוכבים וכו'). זה לא נכון – הדיון הוא לגבי גודל היקום, וכל השאר זה רק נגזרת של זה. וכן לגבי כל דבר – תמיד ניקח את התיאוריה שמניבה לנו מסקנות כמה שפחות יוצאות דופן.
מה דעתך?
ממש לא נכון. המולטיוורס מניח את קיומם של המון יקומים ומתוך כך אתה יכול אולי להסיק על גורם שיצר אותם. זהו המצב ולא הפוך. מעבר לזה, אם אתה מדבר על פרשנות של תורת הקוונטים זה בכלל לא הדיון שלי. לדעתי זה שטויות גם שם, אבל אני עסקתי בזה בהגקשר של הראיה הפיזיקו-תיאולוגית, ושם אם אתה מניח שיש יוצר ליקומים הללו חזרת לאלוהים. אז מה הרווחת?
אם אומרים שאין מולטיוורס אז חייב להיות לעולם יוצר תבוני שהתכוון במיוחד ליצור חיים. לעומת זאת, היוצר של המולטיוורס הוא 'טיפש', ואני לא חושב שאלוהים כזה מוסיף לנו משהו.
ואם תאמר שיוצר מכני זקוק לסיבה בעצמו, אז כבר חזרת לראיה הקוסמולוגית, והראיה הפיזיקו-תיאולוגית לא מוסיפה לנו דבר.
בהחלט מוסיפה כי ההיזקקות למולטיוורס היא עצמה בעייתית. להניח את קיומם של אינספור יקומים שאין לנו בדל רמז על קיומם.
למה יקומים מרובים פוגעים בראיה מהתכנון ? יש אין סוף יקומים ואנחנו יודעים רק על אחד מהם ויש בו חיים , מה הסיכוי שדווקא בזה שאנחנו נמצאים (היחיד שאנחנו מכירים) יש חיים? אפסי , אז נמצא שריבוי יקומים לא מוסיפים כלום ולא דוחים את הראיה מהתכנון
אתה מטיל קוביה ויצא 6. מה הסיכוי שדווקא בהטלה הזאת ייצא 6? 1/6. אז כנראה היא לא הוגנת.
הסיכוי לכך שדווקא בכוכב שלנו יהיו חיים הוא 1. אם לא היו בו חיים לא היינו כאן.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer