רציונלי…עד חז"ל – על הספר "נר באישון לילה"‎

הרב מיכי שבוע טוב,
כתבתי במוצ"ש את הפוסט הבא כביקורת על ערך הסגולות בספרו של הרב אבינר:

1)הרב אבינר כתב ספר בנושא אמונות תפלות ופסידו-מדע לאור התורה והמדע (חייב להודות שמדובר בספר טוב באופן כללי…).
2)לאורך כל הספר, הרב שוחט המון מיתוסים על רפואה אלטרנטיבית, עב"מים, דיאטות שקריות, מחקרים לא מקצועיים, אמונות תפלות, קריאה בקפה, אסטרולוגיה, נומרולוגיה וכו'.
3)הוא פוסל כל דרך, שיטה, תיאוריה שלא עומדת בקריטריוניים מדעיים, ומביא מובאות ממאמרים מדעיים על כך ומנמק היטב את הפסילה. הוא בז לאנשים שמאמינים לדברים שאין בהם שום הוכחה ניסיונית ושום בסיס רציונלי.
4)לכאורה זה נקרא ללכת עם האמת עד הסוף. יושרה אינטלקטואלית מפי אדם דתי, רב, מחנך… עד שמגיעים לסגולות הכתובות בגמרא, ואז קורה דבר מאוד מעניין: הרב צריך להתמודד עם הסגולות שלא ידוע על שום היגיון פנימי בהן, שהן נראות פרימטיביות ואף מזיקות……ובעיקר.. שהן בכלל לא עובדות. ראו קישור לדף בנושא מהספר.
5)לכאורה לפי הקו שהציג לכל אורך הספר, שכל דבר צריך להיבדק מדעית בצורה אמפירית ורציונלית, הוא היה צריך לכתוב שהסגולות הללו הם "הבל", כמו שכתב על מי שפותח מטריה בבית, או שמקיש על עץ, על מי שמשתמש בהומואפתיה, על מי שחושש מחתול שחור, אבל מה לעשות שהסגולות הללו הוזכרו בתלמוד, שקודש על ידי היהודים? ועוד שחלק מהסגולות הוזכרו על ידי חכמי ישראל?
6)הרב השתמש ברשב"א, מגדולי ראשוני ספרד, ובשני רבנים אחרונים חשובים כדי להתמודד ע"י השימוש בטיעון הבא:
ישנם כוחות בטבע כמו הימשכות המתכת למגנט, שבזמנם לא ידעו איך הם עובדים—> אך אם איננו מבינים כיצד דבר עובד, אין זה אומר שהוא לא עובד —> לכן אין לדחות את הסגולות.
7)החלק הראשון בטענה זו הוא נכון, רק משום שאיננו מבינים את המכניזם של כח כלשהו, אין זה אומר שהכח אינו קיים. אך ההקשה לסגולות היא לא נכונה בעליל, שהרי הסגולות לא עובדות, או לפחות לא עובדות רוב הזמן, בעוד שחוקי הטבע עובדים כמעט כל הזמן(!), ולכן ההיקש הזה עקום מעיקרו ואפילו ילד בגיל בר מצווה יכול לעלות על הכשל הלוגי הנ"ל.
8)בסופו של דבר, הרב קיבל את הסגולות, רק בגלל שהוא מאמין לחז"ל. הוא זנח את הרציונליות לטובת אמונה טוטאלית ב"דברי רבותינו".
9)אני שולל מכל וכל גישה שכזו. אמירה רציונלית דתית תטען שבתלמוד יש מגוון אמירות בנושאים שונים. בנושאי שקשורים להלכה ע"פ המסורת (לא ע"פ הסברא) יכול המאמין הדתי הרציונלי לקבל [אם הוא סבור שהיסטורית, התלמוד מייצגת מסורת הלכתית אותנטית], אבל בנושאי אמונות רחוקות מהתורה (זוגות, שדים וכיו"ב), בנושאי מדע ורפואה, בנושאי סגולות מוזרות למינהם, בוודאי שאין לקבל את הדברים ללא בדיקה מעמיקה – ואין זה משנה מי אמר את הדברים: תנא או אמורא.

מה דעתך על הדברים? האם הטענה של הרשב"א לא חלשה מאוד? 
בברכה,