אימוץ כל מנהגי הספרדים בא"י ?

מדוע הרב בחר לאמץ דווקא את המנהג הספרדי של המנעות מהנחת תפילין בחול המועד, מה רע במנהג אשכנז ?

כך היה המנהג במקומנו ובשאר מקומות שהייתי. כך נוהג רוב מוחלט של הציבור, גם אשכנזים.

בנימין,
מאבי למדתי שכדי לפנות מקום בשכל לדברים החשובים ראוי לרכוש הרגלים בדברים הלא חשובים. מנהג הוא עוד הרגל של דברים לא חשובים המפנה מקום לדברים חשובים. ומליאו שטראוס למדתי שעדיף לפילוסוף לשמור על הכללים החברתיים כדי לזכות בחופש מהחברה בדברים המהותיים. ואם הרב יניח תפילין בחול המועד הוא יסמן את עצמו מבחינה חברתית על חשבון הדברים המהותיים.

דרך אגב, מי שקבע את מנהגי האשכנזים בארץ ישראל היו תלמידי הגר"א והיות והם היו הראשונים לצאת מן החומות ולהקים מושבות הם גם אלו שקבעו מה ילך או לא ילך כשהכלי המרכזי שלהם להשליט את דעתם היה לוח השנה של הרב טוקוצ'ינסקי. כל קהילה אשכנזית נוספת שנוסדה בארץ ישראל ניסתה לברר מה המנהג בארץ וביקשה את הלוח שלו וכך הושלטו דעות תלמידי הגר"א על כך אשכנזיי ארץ ישראל (ברכת כהנים כל יום, הנחת תפילין בחול המועד, אי אמירת קידוש בבית כנסת, הלל בבית כנסת בליל פסח ועוד). הרב חסר כל משמעות בעניין.

י.ד יקר, אביך אדם חכם מאוד, אך הנחת תפילין בחול המועד היא דבר חשוב ויש לפנות לה מקום בשכל. דבריך בעניין תלמידי הגר"א והמנהג הנסרך בעקבותיהם אינם מדוייקים בעליל, אף קהילה לא ניסתה לברר את המנהג בארץ (אולי פרט לשמיטה), ההלכה המקובלת היתה ידועה לכולם. ככל שמדובר על מצווה מדאורייתא פלא הכיצד מנהג קבלי מחודש מבטל אותה, פלא גדול יותר על הרב מיכי שנזהר מלהכשל במנהגים שאין להם מקור שלא שם לבו לדברים פשוטים כגון דא.
כמו"כ אבקש להפנות את חברי המלומדים שקהילות שלמות המשנות מקומן אינן משנות מנהגיהן, עיין ערך קהילות המבורג האשכנזיות והספרדיות וכך בדומה להן בעניין קהילות אמסטרדם.

אין שום בדל בעיה במנהג שאין לו מקור. כל מנהג אין לו מקור שהרי הוא מתחיל בצורה כלשהי. אם לכל מנהג היה מקור אזי כל המנהגים היו מסורת מסיני. הבעיה היא במנהג שטות ולא במנהג שאין לו מקור.
ועוד, אתה מערבב כאן בין מנהג לבין מנהג פסיקה. אלו שני דברים שונים בתכלית.
ומה שקהילות שמשנות מקום לא משנות את מנהגן, לא הבנתי כיצד זה נוגע להכא. זו תוצאה של המעבר ממנהג המקום (בזמן התלמוד) למנהג אתני (בזמננו, בגלל המוביליות של האנשים שמרוקנת את המקום הגיאוגרפי ממשמעותו).

לכן כל ספרות בירור המנהגים היא חסרת ערך בעיניי. שעשועים היסטוריים שאין להם שום משמעות.

בס"ד כ"ו באלול תש"פ

לב"ג – שלום רב,

הסברא שאין להניח תפילין בחוה"מ נידונה בתוס' (עירובין צו), וכן פסק הרשב"א (בתשובותיו ח"א סי' תרצ) שאין להניח תפילין בחוה"מ מכיוון שגם חוה"מ שבו יש איסור מלאכה חלקי מן התורה נקרא אות.

נראה שבעקבות פסיקתו של הרשב"א, פשט המנהג בכל ספרד (וגבר על פסיקתו של הרא"ש שסבר שיש להניח), ודברי הזוהר רק סייעו להתקבלות פסיקתו של הרשב"א והתפשטותה מקטלוניה לכל ספרד. הרשב"א היה מקובל, ואולי הכיר את ספר הזוהר, אך לא מצאנו בשום מקום שהקבלה והזוהר שימשו כשיקול בפסיקתו,

ראה ב'ויקיסוגיא' על 'תפילין בחוה"מ, ובמאמרו של הרב פרופ' נריה גוטל, 'תפילין בחוה"מ – מהלכה לקבלה ושוב להלכה' באתר 'מכללת אורות ישראל'.

בברכה, ש"צ

הרב מיכי, המנהג בהונגריה היה להניח תפילין בחול המועד, למה הרב התכוון ב"כך היה המנהג במקומנו" ?
ש"צ יקר שלום וברכה, המקורות פשוטים וידועים, אך טעות בידך, המנהג פשט בעקבות הזוהר ולא בעקבות הרשב"א, שים לב, מנהג ספרד הפשוט והנפוץ, עד הגירוש, היה להניח תפילין בחול המועד !

לב"ג – שלום רב,

כשמוזכר בספרות שעד הגירוש 'ספרד' הכוונה לקסטיליה, ולא לקטלוניה וארגון שהיו ממלכה נפרדת לחלוטין עד נישורי פרננדו ואיזאבל. וכך הרמב"ן איש גירונה קורא לרמב"ם 'רבי משה הספרדי'.

בב"י מבואר שבספרד [=בקסטיליה] נהגו להניח תפילין בעקבות פסיקתו של הרא"ש שהגיע מאשכנז והיה רבה של טולדו בירת קסטיליה.

הדעת נותנת שקטלוניה וארגון לא הניחו תפילין בחוה"מ כפסיקתו של הפוסק הגדול של יהדות קטלוניה, הרשב"א, ודברי הזוהר הביאו להרחבת התקבלות פסיקתו של הרשב"א גם לקסטיליה, ודחיקת פסיקתו של הרא"ש.
,
בברכה, ש"צ

מעניין אם בכפר 'גורלין' שעל גבול צרפת גרמניה, נהגו שבימי הביניים לא להניח תפילין בחוה"מ כשיטת רבותינו הצרפתים בעלי התוס', או שנהגו כפוסקי אשכנז כן להניח 🙂

ש"צ, חזרת על דברי דלעיל, שכוייח, כתבתי במפורש "ספרד"… הרעה החולה פשתה בקרב הספרדים (והאשכנזים) עם התפשטות הזוהר כמופיע בספרים הקדושים, אין בכך כל מחלוקת ולא ספק קטן שבקטנים…

בנימין, איני מבין את ההתעקשות שלך. לא זכור לי שהייתי בהונגריה, ולא זה מקומי. לא ממש מעניין אותי מה עשו בהונגריה.

אז למה הרב התכוון ב"כך היה המנהג במקומנו", היכן הוא "מקומנו" הזה ומה איכפת לרב מה עשו שם ?
מה הטיעון הזה משנה לעניין הנחת תפילין בחול המועד ?

אני מבין שאתה הבנת שמקומי הוא הונגריה? אם כך, כדאי שתעדכן את ערכי בויקיפדיה.
מציע שתחשוב לבד. אין לי ספק שתוכל לענות לעצמך (גם על השאלות הקודמות כאן)

בס"ד כ"ז באלול תש"פ

הפעם צודק בנימין, שהרי הגיע הזמן שיתקיים ייעוד הנביא שבימים ההם יהיה לא רעב ללחם ולא צמא למים, כי אם לשמוע את דבר ה'. וביידיש 'הונגער י-ה' 🙂

וכשיגיעו ימות המשיח בהם לא יהיה צורך במלאכה, אלא צדיקים יושבים ועטרותיהם בראשיהם ועוסקים בחכמה ובדעת אלקים, ולא יהיו ימי חול המועד שונים מכל ימות השנה – אז בוודאי יצטרכו בהם להתעטר בתפילין לכבוד ולתפארת.

בברכת 'תהא שנת פאן אונגריות', לאווינגר שממשון