אלוהים בהשוואה להורה

ההנחה שזה שאלוהים יצר את חוקי הטבע שהובילו ליצירה של בעלי חיים ובני אדם אומרת שהוא בהכרח רוצה מהאדם גם מצוות הלכתיות, היא הקפיצה הלוגית שהכי קשה לי במהלך הלוגי-פילוסופי שלך, ורציתי להציע אפשרות אחרת ולשמוע את דעתך.
באחת ההרצאות אתה עצמך טוען, לדעתי בנושא למה לקיים את רצונות האל, שניתן להקביל את זה לחזקה של הורים על ילדיהם או של אומן שיש לו זכויות יוצרים על שיר. דווקא בשתי הדוגמאות האלו, המטרה של מה שנוצר מהמטרה שאתה הגעת אליה.
הורים ״יוצרים״ את ילדיהם בדרך כלל מתוך הרצון הבסיסי ביותר שהילדים שלהם יהיו מאושרים. נכון שיש גם חשיבה של ההורה שכשהוא יהיה זקן, הילדים יוכלו לעזור לו, אבל לתחושתי זו לא הסיבה הראשונה שהורים מביאים ילדים לעולם.
מה אם אלוהים יצר אותנו כדי שנהיה מאושרים כמה שנוכל? למה להניח שהוא נתן לנו את המוסר בשביל לתת מצוות אחרות אחר כך, ולא להניח שהוא נתן את המוסר ככלי חברתי שיוביל אותנו לאושר?
הדחף של כולנו לנסות ליהנות מהחיים ולהיות מאושרים, ולגרום לאנשים אחרים להיות מאושרים גם הם, ולשמוח כשאנחנו רואים אנשים אחרים שמחים, נראית לי חזקה ומובנית יותר מאשר לעקוב אחר מצוות שתכליתן לא ברורה לנו.
יותר הגיוני מבחינתי שלהיות מאושר ולגרום לאנשים אחרים להיות מאושרים, מסב אושר גם לקדוש ברוך הוא, יותר מאשר ללפף עור של חיה על היד מסיבה לא ברורה. מבין שתי האפשרויות האלו אני אעדיף לבחור באינטואיציה החזקה והברורה יותר.