אם למקרא ואם למסורת

בסנהדרין דף  ד יש מחלוקת האם דיני ממנות הם בשלושה או בחמישה והגמ' תולה את המחלוקת האם יש אם למקרא או למסורת כיון שכתוב "ירשיען" מ"ד יש אם למקרא כיון שקוראים ירשיעון אז צריך חמישה דיינים ולמ"ד יש אם למסורת כיון שנכתב ירשיען אז אז מספיק 3 דיינים
ותוס שם כתבו שדוקא כשהקרא והמסורת סותרים מ"ד יש אם למקרא סובר כך, אבל כשהקרא והמסורת לא סותרים אפשר לסבור את שניהם, והביא ראיה מהגמ' כריתות כב:  שרבי עקיבא (שבסנהדרין ד: סובר יש אם למקרא) אומר שאם אכל ספק חלב גם אם זה בחתיכה אחת אז הוא מתחייב באשם ושם זה למ"ד יש אם למסורת כיון שכתוב בפס' "מצות" ולא מצוות והסביר התוס' שכיון שהמסורת לא סותרת את המקרא אלא רק מוסיפה אליו(שלפי המקרא זה דוקא חתיכה משתי חתיכות ולפי המסורת אפי' חתיכה אחת מסופקת) אפשר לסבור את שתיהן.
והשאלה שלי היא לכאורה גם בדיינים המסורת רק מוסיפה על המקרא שלפי המקרא צריך דוקא 5 דיינים ולפי המסורת אפשר כבר בשלוש דיינים לדון