בעיית הרוע

שו"תבעיית הרוע
ע שאל לפני 3 חודשים

1)חשבתי על הרעיון שאלוהים לא מתערב בעולם אז זה מסביר את ההתנהלות של העולם מבחינת סטטיסטית מדעית שלא היו מקרים מאומתים על טבעיים או התערבות כלשהי יוצאת דופן,אבל עדיין זה לא פותר את הרעיון של יישות שמסתכלת מהצד ויש לה יכולת למנוע את הרוע ובכל זאת לא עושה זאת,אם אלוהים מוגדר הטוב המושלם והוא כל יכול(בעצם לא בדיוק כל יכול כי זה פרדוקס אבל יכול הרבה דברים) אז למה שהוא יעמוד מהצד וייתן לדברים כל כך נוראים לקרות? הרבה יכולים לומר אי אפשר לדעת חשבונות שמיים שזה קצת מתחמק או אי אפשר לדעת מה התכנית המלאה של אלוהים כי אנחנו כמו אדם שמגיע באמצע הסרט ושופט את הדמויות לרעה בלי לדעת שהם הטובים או משל התרופה שהיא אולי מרה אבל היא מרפאת…כאילו אני מצפה מיישות כה נעלה וטובה וחכמה לפתור בדרכים שלא ייגרם סבל,או שהרוע הוא כדי ללמד אותנו לקח או להעניש או להעמיד בן אדם מניסיון…אבל בעצם זה יישות מתערבת אז זה יוצא מהמשוואה…
קיצר איך שלא מסתכלים על זה משהו פה לא עובד,בשני הסוגים של היישויות בין אם היא מתערבת ובין אם לא.
2)ואחרי כל זה נוצרת לי עוד שאלה שבהינתן יישות שלא מתערבת האם היא ראוייה שיעבדו אותה? הדת כל כך מורכבת ומפוארת עם הלכות, דינים,תפילות,חגים,וגם מעבר לרמה הפרקטית הרבה כוחות נפש יוצא מהאדם הפשוט,דת מעורבת בהרבה אמוציות כמה שננסה להתעלם מזה,זה לא ספר חוקים יבש שעושים זה צריך לבוא מהנשמה,לכן הרבה מצוות מצריכות כוונה והכל זה אנחנו בני אדם עושים בלי אף גורם עליון בשביל יישות שבראה חוקים ליצירת העולם ולא מתערבת ביצירה שלה עצמה?
איך הרב מסתכל על הדברים? 
 

השאר תגובה

1 Answers
מיכי צוות ענה לפני 3 חודשים

1. עניתי על כך לא פעם. אין לי הסבר מלא ומשכנע לגמרי, אבל צריך לשים לב זעקרונית היה עליו להתערב בכל פעולה רעה של אדם או של הטבע. אבל אם זו הייתה מדיניותו, לא הייתה לנו בחירה ולא היו חוקי טבע. אפשר עדיין לטעון שבמקרי קיצון (שואה) היינו מצפים ממנו להתערב, טבל סבל של אדם בודד אינו שונה מהותית מסבל של עשרות מיליונים. עבור כל אחד מהם לא משנה שיש עוד מיליונים כמותו. בקיצור קשה להעביר כאן קו, ולכן הקושיה לא חזקה. בהנחה שהוא נותן לנו בחירה ומפעיל את העולם לפי חוקי הטבע, זו התוצאה המתבקשת. העולם ניתןצלנו ולבחירותינו, ואנחנו אוכלים את פרי הבאושים של עצמנו (כאנושות שעומדת מול הקב"ה).
2. גם לזה התייחסתי לא פעם. העבודה היא לעשות האמת מפני שהוא אמת. מה זה קשור למעורבות שלו בעולם? אם אתה עטבד לא לשמה כדי לקבל תמורה (ראה רמב"ם פ"י מהל' תשובה) אז יש לזה השלכות עליך. אבל כפי שכתב הרמב"ם שם זו עבודת הנשים (!?) והקטנים ושאר חסרי דעת.

ע הגיב לפני 3 חודשים

לא אמרתי שזה תנאי במובן הטהור של המילה לעבודתו אבל אני מנסה להבין כמה קרדיט אפשר לתת לאל מסוג כזה בהתחשב בטרראם סביבו וסביב הדת המפוארת שלו…לא בהקשר של שכר דווקא,לדעתי לצפות מאל שימנע רוע וסבל זה מתבקש,לדעתי גם (וזה טענה יותר חזקה אז לא אתעקש עליה) אל שצופה מהצד ולא פועל למנוע סבל כשהוא יכול זה לא מוסרי,אין קשר לציפייה לתמורה,אם אני רוצה שהוא ימנע סבל זה אקט מוסרי לא אקט מתגמל…גם אפשר להבדיל בין רוע של הטבע לרוע של בן אדם,רוע של בן אדם ניחא בסדר כדי לתת בחירה אבל סרטן? כל כך קשה להעלים את הדבר הזה מהעולם? לא משנה מה המטרה שלו ומה הוא רוצה מאיתנו שניהיה אני
בטוחה שיש עוד דרכים יעילות להשגת המטרה תיהיה באשר תיהיה…

*מה מה נשים הן חלק מהקבוצה של "חסרי דעת"?! זה ממש צורם ועוד בתור אישה לקרוא טקסטים כאלה…שמעתי קלות דעת שזה קצת יותר מעודן אבל לא באמת.

mikyab צוות הגיב לפני 3 חודשים

לא רואה כאן שאלה או קושי. מה שהיה נענה.
הציטוט של נשים כחסרות דעת לקוח מהרמב"ם ולכן הוספתי סימנים משלי לבטא את יחסי לזה.

השאר תגובה

Back to top button