דינה דינא דמלכותא דינה אינה אוכפת את החוק בפועל
שלום כבוד הרב,
ברצוני לשאול את דעתך בנוגע להיבטים הלכתיים של מושג "דינא דמלכותא דינה" במצבים בהם המדינה אינה אוכפת את החוק בפועל. אני מעוניין ללמוד את הנושא לעומק באמצעות דוגמאות, ואשמח לתובנותיך.
להלן כמה דוגמאות:
- תשלום לבייביסיטר ללא דיווח – להבנתי, הדבר מותר, כיוון שלפי התרשמותי המדינה אינה רואה בכך עניין למס.
- רכישת ארבעת המינים ללא חשבונית – מעולם לא נתקלתי בסוחרים בתחום זה שמבקשים חשבונית, ואם הדבר אסור, נראה כי חלק ניכר מהשוק יהפוך לבעייתי מבחינת "מצווה הבאה בעבירה".
- דוכן פרחים בצידי הדרך – כאן אני מתלבט יותר. זהו עסק שאינו חוקי, אך במקום מגוריי ישנם רבים כאלו, ולא ידוע לי שהמשטרה אוכפת את האיסור.
- זכויות יוצרים – אם שלחו תמונות בוואטסאפ מהקבוצה של הגדוד מילואים תמונות מהתעסוקה האחרונה נראה שמי ששלח את התמונות אין לו בעיה שיעבירו הלאה התמונות אחרת למה הוא שלח אותם?
ברור לי ששימוש מסחרי בתמונות יהיה אסור אבל הרגשה שלי והנוהג אצלנו שוודאי אפשר להעביר הלאה לבני משפחה ולחברים
אבל לדעתי מבחינת החוק היבש יש בעיה בלהעביר את התמונות לאחר כי הזכויות של המצלם.
אני מבין שהנושא אינו חד-משמעי, אך אשמח לשמוע את דעתך ואת הפרשנות שלך על הגבול ההלכתי במקרים כאלה.
אפשר לדון משפטית בכל אחת מהדוגמאות הללו (בפרט ברביעית. אין שום בעיה חוקית לדעתי להעביר את התמונות). אבל זה לא הנושא.
כתבתי לא פעם שלדעתי דינא דמלכותא לא נקבע לפי החוק אלא לפי התנהגותו של האזרח הנורמטיבי (ראה למשל במאמרי "הלכה ומציאות – מהי מומחיות הלכתית"). הפנאטים שמתייחסים לדינא דמלכותא כאילו הייתה כאן הלכה פורמלית שיש לדורשה ולהיצמד לכל קוץ של יוד בה זו חשיבה ילדותית. הכוונה היא להתנהג כמו שאזרח נורמטיבי מתנהג. כך גם לגבי העלבת עובדי ציבור ונבחרים, שאין להם דין מלך כמו בהלכה שכן זוהי מלכות דמוקרטית ולא מונרכית. כך גם לגבי מהירות הנסיעה בכביש וכדומה.
קשה לי הגדרה של האדם הנורמטיבי
רוב האנשים שהם ישרים שאני מכיר אין להם בעיה לראות סרטים בצפייה ישירה
אבל הרב טוען שזה אסור
https://mikyab.net/%D7%A9%D7%95%D7%AA/%D7%94%D7%95%D7%A8%D7%93%D7%AA-%D7%A9%D7%99%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%9E%D7%98%D7%9C%D7%92%D7%A8%D7%9D/
הנושא תשלום בשחור מעורר שאלות רבות. אני מכיר ענפים שלמים שבהם אנשים נורמטיביים לחלוטין מבקשים הנחה בתמורה לתשלום בשחור, ולדעתי הדבר נחשב לגזל. עם זאת, ישנם מקרים חריגים, כמו תשלום לבייביסיטר, תשלום לילדים עבור בניית סוכה, ואולי גם רכישת ארבעת המינים, שנראה כי המדינה אינה אוכפת אותם, ולכן לדעתי יהיו מותרים הלכתית.
נורמטיבי זה מושג מאוד רחב אך מצד שני אני מסכים אם הרב לגבי קוצו של יוד אין לדבר סוף וצריך לפעול בשכל בריא.
לכן קשה לי עם המושג הלא ברור הזה.
לגבי תמונות לפי משאני מכיר הדבר יהיה אסור והעו"ד בכתבה הבאה מסביר שמי ששצילם תמונות יש זכוויות יוצרים מלאה עליהם
https://www.asf-law.com/copyrightfacebook.html
אך העברה של תמונות בין חברים בקבוצות ווטסאפ היא תופעה כה נפוצה, שאם מקרה כזה היה מגיע לבית משפט, להבנתי הלא-משפטית, יש סבירות שהשופט ידחה את התביעה, אחרת כמעט כולנו נמצא עצמנו אשמים. מצד שני, ייתכן בהחלט שמקרה כזה לא יסתיים כך, ואין לדעת בוודאות עד שמקרה דומה ייבחן בבית המשפט.
לפי החוק היבש, מדובר בעבירה. לכן מעניין אותי לדעת כיצד ההלכה מתמודדת עם שאלה כזו: האם ניתן להתיר את העברת התמונות בנסיבות מסוימות, או שמא יש לנהוג בזהירות יתירה גם כאן?
אתה מערבב מוסר והלכה. דבר לא מוסרי אין לעשות בלי קשר לדינא דמלכותא.
לגבי החוק, איני משפטן (אם כי יש לחלק בין זכות מוסרית לזכות קניינית, ואכ"מ). כעת ראיתי שם שיש טענת שימוש הוגן אם זה לא לצורך מסחרי.
אבל לשאלה עניתי. לא הבנתי מה אתה שואל עוד.
התשובה של הרב לא הכי מובנת לי
הרב טען שיש דבר כזה בן אדם נומרטיבי בפסקה הקודמת הראתי שנומרטיבי זה דבר יחסי כך גם מוסר.
אחד חושב שלשלם בשחור לאיש שיפוצים זה מוסרי השני חשוב לשלם בשחור
לבייסייטר זה מוסרי
השלישי חושב ששלושתם לא מוסרי.
החוק אומר ששניהם לא חוקיים ההלכה מקדשת את החוק מ"כוח דינא דמלכותא דינה"
ויש גם משהאדם הסביר היה עושה
לכן רציתי לקבל יותר בהרחבה איך אלו משתלבים נכון.
לגבי התמונות להבנת רוב המשפטנים שאני קראתי באינטרנט זכויות התמונות של המצלם ולשים אותם בפייסבוק שלך זה לא שימוש סביר ראה בלינק שצירפתי בפוסט הקודם.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer