האם האדם סביר צריך להאמין?

אתה מתעלם מכמה היבטים חשובים.
גם אם אתה סובר שאין עונש זו תפיסה יחסית חדשנית והיא דורשת פרשנויות די דחוקות להרבה פסוקים בתורה וגם לאירועים בתורה שבהם מענישים בפירוש את הכופרים.
דוגמאות כדי שהדיון לא יהיה באוויר:
1. וְהָיָ֗ה אִם־לֹ֤א תִשְׁמַע֙ בְּקוֹל֙ ה' אֱלֹהֶ֔יךָ לִשְׁמֹ֤ר לַעֲשׂוֹת֙ אֶת־כׇּל־מִצְוֺתָ֣יו וְחֻקֹּתָ֔יו אֲשֶׁ֛ר אָנֹכִ֥י מְצַוְּךָ֖ הַיּ֑וֹם וּבָ֧אוּ עָלֶ֛יךָ כׇּל־הַקְּלָל֥וֹת הָאֵ֖לֶּה וְהִשִּׂיגֽוּךָ׃

2. אִם־תֹּאב֖וּ וּשְׁמַעְתֶּ֑ם ט֥וּב הָאָ֖רֶץ תֹּאכֵֽלוּ׃ וְאִם־תְּמָאֲנ֖וּ וּמְרִיתֶ֑ם חֶ֣רֶב תְּאֻכְּל֔וּ כִּ֛י פִּ֥י ה' דִּבֵּֽר׃

3. וְאִ֨ם־עַד־אֵ֔לֶּה לֹ֥א תִשְׁמְע֖וּ לִ֑י וְיָסַפְתִּי֙ לְיַסְּרָ֣ה אֶתְכֶ֔ם שֶׁ֖בַע עַל־חַטֹּאתֵיכֶֽם׃

יתרה מכך, גם אם התוצאה היא רק "תלונות", הציפייה לגילוי האמת על אלהים על סמך טיעונים מורכבים ושסותרים הרבה מהידע המדעי או שאינם משכנעים נותרת בעייתית.
אלוהים צודק והוגן ישקול את היכולות והנסיבות המשתנות של כל הפרטים.
בנוסף, אתה גם טוען שלא לוקח שנים לאדם נורמלי למצוא טיעונים טובים לאמונה באלוהים, בעוד שהמסקנה שאין אלוהים לוקחת שנים ומבוססת על הטיות ורגשות.
עם זאת, הטיעונים לאלוהים כוללים לעתים קרובות נימוקים פילוסופיים מורכבים,
ראיות היסטוריות וחוויות אישיות שאולי לא יהיו נגישים בקלות או משכנעים לכולם.
ראיות מדעיות, לעומת זאת, הן בדרך כלל פשוטות יותר ונבדקות בקפדנות.
בעוד שאתה טוען שחוסר אמונה מבוסס על הטיות ורגשות,
אפשר לטעון אותו דבר לגבי אמונה, כפי שאתה מרבה לטעון על אמונה שנובעת מרגש רליגיוזי, שכן גורמים חברתיים, תרבותיים ורגשיים משפיעים במידה רבה על האמונה הדתית, לפעמים יותר מאשר טיעונים אמפיריים או רציונליים.
גם אמונה וגם אי-אמונה יכולים להיות מושפעים מהטיות קוגניטיביות.
הנקודה החשובה היא שבדיקה רציונלית וחסרת פניות צריכה להוביל באופן אידיאלי לאמת, אבל בהתחשב בסתירות הרבות בין הטקסטים הדתיים באופן כללי ובתורה בפרט לידע מדעי מבוסס, לא סביר או לפחות לא כל כך ברור שאדם רציונלי לחלוטין,
נטול הטיות ורגשות,
יגיע לאמונה באלהים הדתי.
הדבר מעלה שאלה משמעותית לגבי הגינות הציפייה לאמונה בתנאים אלה והאם סביר להטיל עונש או אפילו אחריות על אי מציאת האמת או על אי-אמונה בהקשר כזה.

היום רואים שאין קשר בין שמירת הלכה ואמונה לבין אסונות וקללות. אפילו בתקופת חז"ל זה לא היה קיים.
אולי זה היה נכון בתקופת המקרא אבל היום זה לא קיים. כך שהפסוקים דווקא מחזקים את טענת הרב.

אם זאת נראה מהרבה ראשונים שאין שכר ועונש במובן המקובל אלא השלכות לאמונות ואולי מעשים. וזה לא משנה אם אדם אנוס או לא. מצד שני גם אדם שטוען שהוא מאמין אך לא העמיק בעיון הפילוסופי גם לא באמת מאמין וגם לו לא יהיה כנראה עולם הבא שמושג רק עם השגת המושכלות, או קרבה לאל. ולא משנה איך אדם חושב על עצמו ועל האמונה אלא איך מצייר אותה בנפשו.
לפי אותם ראשונים כולם צריכים לעסוק בעיון פילוסופי או להתעמק בתורת הנסתר.
מכאן שיש שכר ועונש גם לאנוסים בדעתם.

מה אתה רואה בפסוקים הללו? אני לא רואה שם כלום. אם לא תשמע בקולו בגלל יצר תיענש. אבל אם אתה אנוס אין עונש על אנוס, וגם זה כתוב בתורה: "ולנערה לא תעשה דבר".
אפשר לטעון הכל. כתבתי את מה שהיה לי לכתוב. אם לא נראה לך – בסדר גמור.

א, לא כתבתי שיש שכר לאנוסים. כתבתי שאין עונש.

בסך הכל כל סיפור בריאת העולם מופרך כליל, יחד עם עובדות גאולוגית שסותרות את החרטוט של מבול עולמי, ועד לידע ארכאולוגי שמסביר איזו הגזמה קיצונית זו לטעון שבמהלך 200 שנה שועבד עם שגודלו כגודל האוכלוסייה המצרית בלי להשאיר זכר לשעבוד הזה במצרים.
קראתי המון טיעונים, רובם מגוחכים ואפשר לסתור אותם בקלות.

לגבי העונשים, יש אינספור איומים על אי זכייה בעולם הבא, גהנום, כריתת הנפש מעם ישראל, ועוד מלא שמסתובבים בין סידורים וגמרא.

נו, אני כבר רואה שמדובר בעוד שוטה שנחרצותו אומנותו. אבל לא אמחק בגלל האלרגיה שלי לצנזורה.

לא הבנתי את הבעיה.
האם הרב יכול להגיב בצורה עניינית?

אנסה לבאר את עצמי.
אני לא יודע כמה אתה יכול להסיק דברים על החוק האלוהי על בסיס חוק אחד של "ולנערה לא תעשה דבר".

אין עונש בכלל לאנוסים? ואם זה מישהו שפשוט לא הגיע למסקנה הזו או לא רצה להתעסק בנושא?