האם מי שכופר בכתוב בתורה מצטרף למניין?

יש לא מעט כופרים. כתוב במפורש שמות אנשים, מי הוליד את אותם, את מי הולידו, כמה זמן חיו, חלקם מה המציאו… עד שהסיפור מגיע לאבות האומה. השנה העברית (תשפ"ה) מבוססת על חישוב הכרונולוגיה המקראית. איך עוד אפשר להתייחס לזה?

לכ' הנער בחכמה וזקן בשנים
וכלשון המצריים א-ב-ר-ך
אב בשנים ורך בחכמה.

כשהקב"ה נשא אותנו על כנפי נשרים-כפשוטו אתה החזקת חזק בנוצות של הנשר כדי לא ליפול מכנפי הנשר במעופו?
ועם איזו חגורת בטיחות קשרת את הילדים והזקנים לכנפיים ?
איך לא התלכלכת רציני ומגעיל מהשלשלת שדרכו של הנשר להפריש תוך כדי מעופו?
ואיזה 'זכר' אתה עושה לריח המסריח של זיעת הנשר כל שנה בסוכות ?
כשהגעת לארץ ישראל לכבוש את שה' ציווה לכבוש
וראית כמובן ערים גדולות ונצורות בשמים-כפשוטו
איך טפסת לגובה השמים ?
איזו מסכת-בלון אוויר לבשנו כשעלינו על החומות מהגובה שכלה האוויר ?
זה הרי הבעיות שנתקלנו בהם עדיין בחלק שהוא הרבה יותר נמוך מגובה בשמים-כפשוטו ?

אולי מתישהו שמעת על משלים ?
על סיפורי כיפה אדומה ?

כל אלו הם שיקולים פרשניים, נכונים או לא. על פרשנות ניתן להתווכח, ומי שאינו מקבל את הפרשנויות שלך הוא לא בהכרח כופר שאינו מצטרף למניין.

לדברי אשכול הכופר השוטה שכותב מילים עבריות בכתיב יידי וחושב שאם מצא בספר כמה מליצות ומשלים זה סימן שכל הספר הוא לא כפשוטו – לא אתייחס.
אבל לרב מיכי, אשאל שוב, איזו פרשנות אלגורית סבירה וכנה אפשר לתת לסדר הדורות של התורה ולא להיחשב כופר, והאם לדעתך אפשר לפרש כך גם את שאר החומשים ולהצטרף למניין.

עניתי על כך. כתבתי שממש לא משנה מה הפרשנות כל עוד מדובר במחלוקת פרשנית ולא באי הכרה בטקסט עצמו. לכן ממש לא מעניין אותי לדון בפרשנויות. חריגה מהפשט מצויה לרוב גם אצל חז"ל ושאר מפרשים, והיא הרבה יותר רחוקה מהחריגות שיצטרכו להגיע אליהן כאן.
אני קרוב למחוק את השרשור הזה.

מה היא 'הכרה בטקסט עצמו', להיחשבו למחייב או קדוש?
אם יבוא ראובן ויאמר: "כל התורה משה מפי עצמו אמרה, וכל מקרא יוצא מידי פשוטו, וכל המסופר בו ולא נראה לי לא היה ולא נברא אלא משל היה, ובעצם גם לא משה אמרה אלא הרבה מחברים ועורכים שונים שבסוף כתביהם התחברו ברשלנות לספר אחד, אבל אני מכיר בטקסט עצמו (?)" – האם ראובן מצטרף למניין?
זו שאלה הלכתית מובהקת. לא הבנתי את פשר איום המחיקה.

קודם כל, המחיקה לא קשורה להלכתיות של השאלה אלא לאופן ניהול הדיון. הדיון כאן החל להידרדר למישור האישי ולכן כתבתי שאני שוקל למחוק.
לעצם שאלתך, אכן מדובר בהכרה בו כטקסט שניתן מהקב"ה ושהוא קדוש ומחייב. אבל השאלה מה הפרשנות שנותנים לטקסט הזה, הדבר מסור לכל אחד. ברור שאם מישהו יפרש שכל הטקסט נוצר על ידי קופים מקפצים על מקלדת, אבל הוא בכל זאת מחייב וקדוש, אינו בכלל זה. אבל אין אופציה כזאת. זה סתם מצב היפותטי. כל היכא שמדובר בפרשנות לטקסט האלוהי היא נכנסת לתחום הלגיטימי. אל תחפש קריטריונים מתמטיים כי לא תמצא. מדובר בקו שאינו חד.
הדוגמה שלך לגבי סדר הדורות רחוקה מאד מהקו האפור. זה לגמרי בתחום הלגיטימי. ואם יש לך טענות פרשניות נגד הפרשנות הזאת, עליך להעלות אותן ולנסות לשכנע את האדם שמולך בפרשנותך. אם השתכנע מצוין ואם לא – אז אם זו סתם אי הכרה בטקסט הוא אכן כופר. אבל אם הוא מחזיק בפרשנות אחרת כי דעתו שונה – זה לגמרי לגיטימי.

נ"ז
למשל שהאנשים לא חיו כה הרבה אלא שם השבט נקרא על שמם למשך כך וכך שנם