הבטחה בתורה שלא קרתה
כבוד הרב,
בשביעי של פסח קראנו שלפני קריעת ים סוף משה רבינו אמר ״אשר ראיתם את מצרים היום לא תוסיפון לראותם עוד עד עולם.״ אבל לפי התיארוך המקובל, יציאת מצרים היתה בשנת 1253 לפני הספירה, וכעבור פחות מחמשים שנה, מצרים תקפה את ישראל בארצו, והפרעה מרנפתח כתב על זה באבן שנקראת ״מצבת ישראל.״ זאת אומרת שהבטחתו של משה, שנאמרה בנבואה, לא התקיימה. איך מתמודדים עם זה?
איני בקיא בתיארוכים, אבל כך או כך לא הבנתי מה הבעיה. אין הכוונה שלא יראו אנשים ממצרים אלא שלא ישובו למצרים לחיות שם בגלות. אגב, גם זה קצת קרה בגלות בית שני (רבים גלו לאלכסנדריה ולמצרים). אבל גם את זה יש לדחות בשופי שלא כל הציבור חזר לחיות במצרים כעם עבדים. בקיצור, מהתנ"ך לא תוציא כלום.
אין צורך להרחיק לכתובות ארכאולוגיות, או לימי בית שני. את המפגש עם מצרים אנחנו מכירים ממתקפת שישק, ממסעו של פרעה נכה בימי יאשיה, ובסוף ספר ירמיה.
באשר לשאלה על הפסוק, לצד הסברו של מו"ר הרב מיכאל, המכילתא מפרשת שלא מדובר בהבטחה כי אם מצוות ל"ת (וכעין המצוה שלא יוריד המלך את העם מצרימה בדברים י"ז). וכ"כ הרמב"ן ז"ל בפירושו.
לא הבנתי את השאלה. כוונת משה היתה שהאנשים אליהם הוא מדבר לא יראו את רודפיהם המצרים לעולם, ובא להפיג את חששם שהמצרים יתפסו אותם. לא מדובר על היהודים כאומה או על המצרים כאומה אלא על האנשים שניצבו שם משני עברי המתרס.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer